לפני הגעת הארופאים לאי גרנדה, היה המקום מאוכלס על ידי אינדיאנים משבטי הקאריב. לא ידועים פרטים רבים על ההיסטוריה המוקדמת של האי.
בשנת 1498 נחת כריסטופר קולומבוס על חופי האי גרנדה, בעת מסעו השלישי לעולם החדש. השם שניתן לאי על ידי קולומבוס היה "קונספסיון" (בספרדית: Concepción), ואילו השם "גרנדה" היה הכינוי שניתן לאי על ידי מלחים ספרדים, שייתכן שהיו יוצאי העיר גרנדה שבספרד.
בהדרגה עד תחילת המאה השמונה עשרה הפך השם "גרנדה" לשמו הרשמי של האי, ואילו השם שניתן על ידי קולומבוס נשכח.
האי גרנדה לא יושב על ידי ארופאים במשך למעלה ממאה שנים לאחר גילויו, ייתכן שבעקבות נוכחותם של שבטי האינדיאנים הקאריבים, שהיו שבטי לוחמים וקניבלים. ניסיונות בריטיים ליישב את האי נכשלו. בשנת 1650 רכשה את האי חברת ספנות צרפתית שנוסדה על ידי החשמן רישלייה, והקימה שם התיישבות ארופאית מחודשת. לאחר קרבות רבים מול האינדיאנים הקאריבים, תוך הבאת תגבורת צבאית מהאי מרטיניק, הביסו הצרפתים את הקאריב. הצרפתים הקימו את העיר פורט רויאל, לימים הבירה סנט ג'ורג'ס.
האי נשאר בשליטה צרפתית עד שנכבש על ידי בריטניה בשנת 1762 במהלך מלחמת שבע השנים. כמו בשאר האיים הקאריביים עד המאה ה-18 התבססה כלכלת האי על גידול קנה הסוכר, שהוא גידול עתיר ידיים עובדות המבוסס על עבודת הכפיה של עבדים. אולם ב-1782 גילה סר ג'וזף באנקס, הבוטניקאי המלכותי ושליחו של ג'ורג' השלישי מלך בריטניה באיים, כי תנאי הקרקע והאקלים בגרנדה הם אידאלים לגידולו של אגוז המוסקט. תבלין זה היה מוצר שהשוק הארופאי והאמריקאי היה צמא לו, וביסס את מעמדה הכלכלי של המושבה. בשנת 1834 הוצאה העבדות בגרנדה מחוץ לחוק, במסגרת ביטולה ברחבי האימפריה הבריטית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה