המתיישבים הראשונים באי היו שבטי הארוואק והטאינו, שהתיישבו בו בין שנת 4000 לפנה"ס לשנת 1000 לפנה"ס. אף על פי שיש הטוענים כי השבטים נכחדו עם בואם של האירופים, אחרים טוענים כי הם שרדו למשך זמן קצר. ישנן מעט מאוד עקבות מהתרבות הארווקית, ומועצת המורשת הלאומית הג'מייקנית מנסה לאתר כל עדות מהשבט.
הספרדים טענו לבעלות על ג'מייקה לאחר שכריסטופר קולומבוס הגיע אליה לראשונה ב-1494. סביליה לה נובה הייתה המושבה הספרדית הראשונה על האי. סביליה ננטשה בשנת 1544, בשל מספר פשיטות פיראטיות עליה, ובירת ג'מייקה הועברה לעיר ספרדית. בעיר נמצאת הקתדרלה העתיקה ביותר בקריביים. הספרדים גורשו מן האי על ידי האנגלים בקרב סנט אן. למרות זאת, האי לא נפל סופית לידי האנגלים עד קרב מגדל האי ב-1655. דון ארנולדו דה יאסי הגן על המגדל מפני האנגלים במשך חמש שנים, עד שברח לקובה.
במהלך מאתיים השנים הראשונות של השלטון הבריטי, ג'מייקה הפכה לאחת מיצואניות הסוכר הגדולות בעולם. היא ייצאה כ-77,000 טון סוכר בין שנת 1820 לשנת 1824, תוך שימוש נרחב בעבדים אפריקאים. לאחר ביטול העבדות בתחילת המאה ה-19, החלו הבריטים להביא פועלים זולים מסין ומהודו. צאצאיהם של פועלים אלו עדיין חיים בג'מייקה כיום.
בתחילת המאה ה-19, תלותה הכבדה של הממלכה המאוחדת בעבדותם של האפריקאים השחורים, גרמו לכך שמספר השחורים באי עבר את מספר הלבנים בו ביחס של 20 ל-1, דבר שהוביל להזדמנויות רבות למהפכות מצדם. לאחר סדרת מהפכות, העבדות בוטלה לחלוטין ב-1834, עם שוויון זכויות מלא לשחורים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה תנועה למתן עצמאות לאי. את התנועה הנהיגו ראשי האיגודים המקצועיים נורמן מנלי ואלכסנדר בוסטמנטה. בעקבות מאמציהם הונהגו לראשונה ב-1944 בחירות למועצה מחוקקת שסימלה ממשל עצמי מסוים.
ב-1953 יצרה ממשלת בריטניה באי את משרת ראש השרים. הראשון לכהן תפקיד זה היה בוסטמנטה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה ג'מייקה חברה בפדרציה של איי הודו המערבית. לקראת סוף שנות ה-50 חל קרע בין בוסטמנטה ומפלגת הלייבור של ג'מייקה בראשותו, שביקשו להיתנתק מן האיחוד ולהגיע לעצמאות מלאה לבין מנלי ומפלגת העם הלאומית בראשותו שביקשו להישאר באיחוד. ב-19 בספטמבר 1961 התקיים משאל עם בנושא ו-54.1% מהבוחרים צידדו בעמדת בוסטמנטה להיפרדות. באוגוסט 1962 קיבלה ג'מייקה את עצמאותה המלאה ובוסטמנטה היה לראש ממשלתה הראשון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה