תושביה הראשונים של דומיניקה הגיעו אליה בסביבות שנת 3100 לפנה"ס, אך הם לא נותרו בה לאחר שנת 400 לפנה"ס. בני הארוואק הגיעו אליה מדרום אמריקה בסביבות שנת 400 עד שגורשו ממנה על ידי הקאריבים במאה ה-14.
כריסטופר קולומבוס הגיע לאי ב-3 בנובמבר 1493, והוא שנתן לו את שמו, על שם יום ראשון בשבוע, שבו הגיע אליו. אף שספינות ספרדיות עגנו באי מעת לעת, הספרדים לא הצליחו להקים בו יישובי קבע, בשל התנגדותם העיקשת של הקאריבים.
צרפת הייתה המדינה האירופית הראשונה שהקימה באי יישובי קבע בשנת 1635, אך גם היא נאלצה לנטוש תוך זמן קצר. היא חידשה את ההתיישבות בהדרגה במהלך המאה ה-18, אך בסופו של דבר, במסגרת ההסכמים שנחתמו עם סיום מלחמת שבע השנים, עברה דומיניקה לידי בריטניה ב-1763.
הגעתם של הבריטים שינתה את הרכבו האתני של האי. הם החלו לגרש את הקאריבים לדרום אמריקה, והמחלות שהביאו עימם גרמו לתמותה אצל הילידים. במקביל, הביאו עימם הבריטים עבדים מאפריקה. ב-1831 הוענקו זכויות פוליטיות גם לשחורים (למעט עבדים), ולמשך זמן מה נשלטה האספה המחוקקת של דומיניקה בידי הרוב השחור. בלחץ בעלי האדמות האנגלים, נשחקו בהדרגה זכויותיהם של השחורים. ב-1871 עברה דומיניקה לניהול אדמיניסטרטיבי של איי וינדווארד, וב-1896 בוטל הממשל העצמי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה גברה המודעות הפוליטית של תושבי האי, והממשל העצמי חזר בהדרגה. ב-1958 הצטרפה דומיניקה לפדרציה של איי הודו המערבית, ועם פירוקה ב-1962, הייתה למדינת חסות בריטית. ב-1967 הוקנתה לה האחריות המלאה על ענייני הפנים וב-3 בנובמבר 1978, תאריך סמלי שנקבע על פי התאריך בו הגיע קולומבוס לאי, זכתה בעצמאות.
בתקופה שלאחר קבלת העצמאות סבלה דומיניקה מחוסר יציבות כלכלית, אך בסוף שנות ה-80 השתפר מעט מצבה. מאז 1995 שולטת בה קואליציה בראשות מפלגת הלייבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה