באמצע המאה ה-20 החריף העימות בין צפון סודאן המוסלמית לדרום הנוצרי ברובו. העימות המזוין החל עוד לפני מתן העצמאות לסודאן, ב-1955, ונמשך עשרות שנים. בכך הוא נחשב לאחת ממלחמות האזרחים הממושכות בעולם. העימותים שככו ב-1972 לכעשר שנים.
ב-1983, בעקבות החלת חוקי השריעה האיסלאמית בסודאן על ידי ג'עפר נומיירי, התקוממו חיילי הדרום הנוצרי. ג'ון גראנג, קצין בכיר בצבא סודאן שנשלח להרגיע את הרוחות, עבר לצד המורדים והנהיג עד מהרה את המרד, בהקימו את צבא השחרור העממי הסודאני. המהומות הפכו למלחמה של ממש, מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה (אנ'), שנמשכה יותר מעשרים שנה, ובמהלכה נהרגו כמיליון וחצי נפש. ב-1985, עם הדחת נומיירי, סירב גראנג להצטרף לממשלה החדשה או ליטול חלק בבחירות שנערכו ב-1986.
הלחימה הבלתי פוסקת הביאה למותם של מיליוני אזרחים, ולהפיכתם של מעל לארבעה מיליון לעקורים או לפליטים.
בינואר 2005 נחתם בניירובי הסכם ששם קץ למלחמה, במסגרתו היה גראנג אמור להתמנות לסגנו של נשיא סודאן, עומר אל-בשיר, ולאחראי על חבל דרום סודאן לתקופה שעד משאל העם העתידי ב-2011. ב-9 ביולי 2005 הושבע לתפקיד סגן הנשיא. ב-30 ביולי נהרג גראנג בהתרסקות מסוק בנסיבות לא ברורות. על פי הודעת ממשלת סודאן, התרסק המסוק באזור הררי "בשל ראות לקויה". בעקבות מותו של גראנג הכריזה ממשלת סודאן על שלושה ימי אבל לאומי, אך בח'רטום התעמתו צעירים מדרום סודאן עם כוחות הביטחון ו-84 מהם נהרגו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה