עם הסכם השלום ב-2005 הוקמה ממשלה נפרדת בחבל ארץ זה, וכן מועצה מחוקקת. דרום סודאן הפכה לאזור אוטונומי בסודאן בשנת 2005, לאחר חתימת הסכם שלום מקיף בין ממשלת סודאן לצבא השחרור העממי הסודאני.
קיימת אי ודאות לגבי מעמדו של אזור אביי (Abyei) שבמדינת דרום קורדופן. בינואר 2008 יצאו הכוחות האחרונים של צבא סודאן מהחבל.
לקראת משאל העם הייתה התגייסות בינלאומית כדי לאפשר למשאל העם לעבור באופן תקין וכדי להבטיח שסודאן תקבל את התוצאה הצפויה של היפרדות דרום סודאן ממנה. בינואר 2011 התקיים משאל העם בחבל, ובו התושבים התבקשו לבחור האם להיפרד בצורה מוחלטת מסודאן או להמשיך ולהיות חלק ממנה. ברוב עצום של 99% מהקולות הוחלט על הפיכתה של דרום סודאן למדינה עצמאית שבירתה היא ג'ובה. סודאן הודיעה שהיא מברכת את דרום סודאן לקראת עצמאותה ומכירה בה, אך נותרה מחלוקת בנוגע לגבול בין הצפון לדרום ובנוגע לבעלות על מחוז אביי.
במקביל לממשלה, בדרום סודאן קיימות חבורות מורדים השולטות על חלקים של האזור, בייחוד באזורים בהם ממוקמים מקורות הנפט המהווים את שורשו של הקונפליקט באזור. 80% מתפוקת הנפט בסודאן מקורה בדרום וישנה התעניינות כלכלית גוברת מצד מדינות וחברות בינלאומיות המעוניינות להשקיע באזור אם יתברר שיש בו יציבות שלטונית.
דרום סודאן הכריזה על עצמאות ב-9 ביולי 2011. ב-14 ביולי 2011 התקבלה דרום סודאן כחברה באו"ם. המדינה הראשונה שהכירה בדרום סודאן הייתה סודאן, שנשיאה גם השתתף בטקס הכרזת העצמאות. מדינות רבות אחרות הכירו בה, ובהן חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון (ארצות הברית, רוסיה, הממלכה המאוחדת, צרפת וסין) וגם מדינת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה