ישנה מחלוקת בנוגע לעמים המקוריים של נמיביה. המפורסמים ביותר הם הבושמנים (נקראים גם סן); משערים שהם קיימו את ההתיישבות המוקדמת ביותר באזור הנקרא כיום נמיביה, בוטסואנה ודרום אפריקה. הבושמנים היו ציידים לקטים וחיו כנוודים. הדברים החשובים ביותר בהרכב התזונה שלהם היו פירות, אגוזים ושורשים, אך מלבד זאת הם גם צדו סוגים שונים של אנטילופות. לאחר זמן קבוצות אתניות אחרות התיישבו בנמיביה - במאה ה-9 שבט הדמארה, במאה ה-17 שבט ההררו ובמאה ה-19 שבט ההימבה.
במאה ה-19 נעו איכרים לבנים ("אורלמים") לכיוון נמיביה מדרום, תוך שהם הודפים את השבטים הקויטאנים הילידים, שהקימו התנגדות עזה לאורך נהר האורנג'. תחת הנהגתו של ג'ונקר אפריקנר, ניצלו האורלמים את עדיפותם בנשק והשתלטו על אדמות המרעה הטובות ביותר. אפריקנר הוכר כ"שליט עליון" וקיבל מס שהעלו לו בני הנאמה. לאחר מכן השתלטו האורלמים גם על אדמותיהם של שבטי ההררו והדמארה.
הקבוצה האחרונה שהגיעה לנמיביה לפני בוא האירופאים, היו הבאסטרים (בגרמנית: Baster, שמשמעותו "ממזר" או "בן כלאיים") - צאצאים של גברים לבנים ונשים אפריקאיות (שחורות), רובן משבט הנאמה. למרות שהחשיבו את עצמם לבנים, כשהגיעו האירופאים הם דחקו את רגליהם ואילצו אותם לנדוד. הם התיישבו במרכז נמיביה, שם ייסדו את העיר וינדהוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה