בתקופת ההולוקן התפרצו רק פויווה וקורדון קאויה, ותיעודים היסטוריים קיימים רק להתפרצויות של קורדון קאויה. בתקופה שלפני 5,000–7,000 שנים היו התפרצויותיו של פויווה ריוליטיות, והן יצרו כיפות געשיות. הכיפות הגעשיות נהרסו מאוחר יותר לאחר סדרה של התפרצויות עזות, שהיוו חלק ממחזור של התפרצויות מתפוצצות. אופיין של התפרצויות אחרונות אלו היה ככל הנראה פריאטו-מגמטיות ותת פליניאניות והתרחשו לפני כ-1,100 שנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה