מעט מאוד ידוע על הפרה-היסטוריה של איי מרשל. חוקרים מסכימים שבסביבות שנת 1000 לפנה"ס יצאו גלי מהגרים ממדינות דרום-מזרח אסיה אל מערב האוקיינוס השקט וחלקם נשארו באיים. מגלה הארצות הספרדי אלונסו דה סלסאר הגיע לאיים בשנת 1529. האיים נקראו על שם מגלה הארצות האנגלי ג'ון מרשל, אשר חקר אותם בשנת 1799. ספרד הכריזה בעלות על איי מרשל בשנת 1874.
בשנת 1885 העבירה ספרד את איי מרשל לבעלות גרמניה, בעקבות תיווך האפיפיור ומתן פיצוי לספרד מהגרמנים. גרמניה הפכה את האיים למדינת חסות בשם גינאה החדשה הגרמנית, והקימה תחנות מסחר באיים ג'לויט ואבון לשם פיתוח מסחר הקופרה. מנהיגים מקומיים המשיכו לשלוט תחת הממשל הקולוניאלי הגרמני.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה תפסה יפן את השליטה על איי מרשל ומיקמה את מפקדתה באי ג'לויט, שבו היה עד אז מרכז הממשל הגרמני. אחרי המלחמה ניהלה יפן את האיים כמדינת חסות במסגרת מנדט של חבר הלאומים. במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-31 בינואר 1944, הגיעו כוחות אמריקאיים לאטול קווג'לין וב-3 בפברואר כבשו את איי מרשל לאחר קרבות קשים באטולים קווג'לין ואנווטאק. ב-1947 הסכימה ארצות הברית יחד עם מועצת הביטחון על הקמת טריטוריות הנאמנות של האיים הפסיפיים – גוף בניהול אמריקאי ששלט על חלק גדול מאיי מיקרונזיה, ביניהם איי מרשל.
ב-1 במאי 1979 הכירה ארצות הברית בעצמאות רפובליקת איי מרשל בעקבות חתימה על הסכם שיתוף חופשי עם ארצות הברית. ההסכם נכנס לתוקף ב-1986. לאיים נכתבה חוקה, ששילבה רעיונות חוקתיים מארצות הברית ומבריטניה, והוקמה בהם ממשלה עצמאית. איי מרשל זכו בעצמאותם המלאה ב-1990, כאשר האו"ם שם קץ לשלטון האמריקאי באיים.
ב-1986 חתמה המדינה יחד עם פלאו ומיקרונזיה על הסכם השיתוף החופשי עם ארצות הברית, במסגרתו קיבלו תושבי איי מרשל 180 מיליון דולר על המשך השימוש האמריקאי באטול קווג'לין, 250 מיליון דולר כפיצוי על ניסויים גרעיניים, ועוד 600 מיליון דולר על סעיפים נוספים בהסכם. ב-1999 הואשמה ממשלת איי מרשל, שעד אז הורכבה בעיקר ממנהיגים מסורתיים, בשחיתות. בעקבות האשמות אלה נפלה הממשלה, וקסאי נוטה נבחר לנשיאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה