אוזבקיסטן שוכנת על דרך המשי ההיסטורית, ציר המסחר מסין לאירופה. מיקומה הביא מנהיגים גדולים כמו אלכסנדר הגדול, ג'ינג'יס חאן, טמרליין (טימור לנג - טימור הצולע) ורבים נוספים לעבור בשטחה. טמרליין, על אף מסעות המלחמה האכזריים שלו, נחשב לאבי האומה האוזבקית.
הפלישות החוזרות ונשנות לאוזבקיסטן שינו את פניה של התרבות האוזבקית. אפשר למצוא במדינה מאפיינים פרסים, ערבים, מונגולים, מוסלמים ורוסים.
בעת העתיקה, שטח אוזבקיסטן היה מיושב בעמים איראנים והיה חלק מיישות מדינית בשם סוגדיאנה. עם הכיבוש הערבי במאה ה-8 חדר האסלאם לאזור, והכיבוש המונגולי במאה ה-13 הביא להחרבת האזור והפיכתו לטורקי. השליט המונגולי טימור לנג הפך את סמרקנד לבירתו, אך לאחר מותו בשנת 1405 התפוררה האימפריה העצומה שהקים והאזור נחלק לנסיכויות בשלטון צאצאיו. במאה ה -15 נכבש האזור בידי שבטי האוזבקים שהקימו את אמירויות בוכרה, חיווה וקוקנד.
במאה ה-19 אמירות בוכרה נכבשה על ידי האימפריה הרוסית. שנתיים אחרי כינון ברית המועצות (בשנת 1922) הוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית, שהורכבה מחבל טורקסטן וכללה גם את אמירות בוכרה וח'אנות חיווה. הכיבוש תם כשברית המועצות התמוטטה ואוזבקיסטן זכתה לעצמאות (1 בספטמבר 1991). הקומוניסט לשעבר, אסלאם קרימוב, שלט במדינה מיום עצמאותה ועד מותו. השלטון הסובייטי הותיר את חותמו על המדינה בפיתוח החקלאות והתעשייה, אך גם בדמות האסון האקולוגי בימת אראל.
במאה ה-21, לאחר קבלת העצמאות, סבלה המדינה מהתערבות של קבוצות מיליטנטיות וטרוריסטיות שונות בנעשה במדינה. חלק מהקבוצות פעלו משטחי מדינות שכנות כטג'יקיסטן ואפגניסטן ואחרות משטחי המדינה.
מומחים תולים את התקפות הטרור בשיתוף הפעולה של המשטר עם ארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001. אחרים טוענים שאסלאם קרימוב, המנהיג האבסולוטי במדינה, יוצר את הפעילות הטרוריסטית כדי לשמור על שלטונו הנחשב במערב כפוגע בזכויות התושבים ומושחת.
עקב מגמת הדמוקרטיזציה במדינות ברית המועצות לשעבר, גם באוזבקיסטן החלו להישמע קולות להחלפת השלטון שנמצא בידיו של אסלאם קרימוב זמן ארוך. ניסיונות ההפיכה דוכאו ביד קשה על ידי קרימוב (למשל באירועי טבח אינדיג'אן ב-2005), דבר שהציג אותו בעולם כדיקטטור. מצד שני, מדינות המערב לא עשו רבות להחלפת משטר הדיכוי האכזרי עקב אי-רצון לפרק את המשטר היציב ביותר במרכז אסיה ולמסור אותו לידי העם האוזבקי שעשוי לנטות לידי מפלגות האסלאם הקיצוני.
המעצמות השונות בחרו לא להילחם בדיקטטורה האוזבקית בגלל אינטרסים שונים - רוסיה מעוניינת לשמר את מעט ההשפעה שעוד נשארה לה במדינה וארצות הברית היא בעלת אחד מבסיסי חיל האוויר הגדולים ביותר בחלק זה של העולם, שמסייע לה בשליטתה באפגניסטן וגם בעיראק. אולם, גופים בינלאומיים כדוגמת האו"ם נעשים מעורבים יותר ויותר בנעשה במדינה ובאיתור פעולות של דיכוי אופוזיציה והפרת זכויות אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה