באוקטובר 1912, במסגרת מלחמת הבלקן הראשונה, בה מדינות הבלקן ביקשו להשתלט על רומליה, השטחים של האימפריה העות'מאנית באירופה, פלשה סרביה לאלבניה וכבשה את כל צפון אלבניה ובהמשך גם חלקים ממרכזה.
ב-29 בנובמבר 1912 כבשה סרביה את דורס והכריזה על אזורי אלבניה שכבשה כמחוז בממלכת סרביה. במקביל, מונטנגרו הטילה מצור על שקודרה שנכבשה באפריל 1913. יוון מצידה, כבשה שטחים בדרום אלבניה לעצמהואף הטילה מצור על ולורה החל מדצמבר 1912.
ב-28 בנובמבר 1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, הכריזו האלבנים על עצמאותם והכריזו על נייטרליות במלחמה בין העות'מאנים ומדינות הבלקן. אולם לאור כיבוש חלקים נרחבים מאלבניה, נלחמו האלבנים בפעילות גרילה לצד העות'מאנים במטרה לשחרר את ארצם. בלחץ המעצמות, אוסטריה ואיטליה שדרשו שאלבניה תהיה עצמאית וגדולה כדי למנוע את השאיפות הסרביות, נקבע בהסכם לונדון שאלבניה תהיה עצמאית וסרביה ומונטנגרו נאלצו לסגת משטחיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה