מיד לאחר הכרזת העצמאות שקעה אזרבייג'ן במלחמה ארוכה (תחילה פוליטית) עם ארמניה על השליטה בחבל נגורנו קרבאך. לחימה כוללת התפרצה לקראת סוף החורף של שנת 1992, כאשר ארמניה החליטה לתקוף במפתיע את האזרים. הארמנים כבשו את חבל נגורנו קרבאך (הכיבוש בוצע בצורה אכזרית שכלל רציחת אזרחים בהם ילדים, נשים ותינוקות) הצבא האזרי שלא היה מוכן למלחמה נסוג. כ-30,000 בני אדם מתו במהלך המלחמה שפרצה בנגורנו-קרבאך בשנות ה-90 (רובם היו אזרחים אזרים שהוצאו להורג באכזריות ולא חיילים שנפלו בקרב). חבל נגורנו קראבך בשליטת הארמנים עד היום, אך אזרבאיג'ן אינה מתירה לארמנים להתיישב שם כראוי, כך למשל כאשר הארמנים התחילו הקמת נמל תעופה אזרבייג'ן איימה להפציצו והארמנים הפסיקו את בנייתו. תיווך בינלאומי על ידי קבוצות שונות לא נחל הצלחה ביישוב הסכסוך. באביב 1993 כבשו כוחות ארמנים אזורים מחוץ לחבל עצמו, ובכך הביאו לאיום של התערבות צבאית של מדינות אחרות באזור. בסוף המלחמה היו הארמנים בשליטה מלאה על המובלעת של נגורנו-קרבאך ובנוסף לכך בשטחים שהיוו 9% משטחה המקורי של אזרבייג'ן אשר מחוץ למובלעת. כ-230,000 ארמנים מאזרבייג'ן וכ-800,000 אזרים מארמניה ומנגורנו-קרבאך נעקרו ממקום מושבם עקב המלחמה. המלחמה הסתיימה בניצחון מוחץ של ארמניה, ובמאי 1994 הוכרזה הפסקת אש באזור הודות לתיווך רוסי, כשהחבל נגורנו קרבך מקבל אוטונומיה רחבה. בנוסף, החלו שיחות שלום בתיווכו של "הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה".
במלחמה נהרגו כ-35,000 בני אדם משני הצדדים. הארמנים השלימו את ההשתלטות על החבל ב-1994, וכבשו גם אזור חיץ מסביב לו, המהווה כשמונה אחוזים משטח אזרבייג'ן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה