סופיה ברהה נולדה בשנת 1556 בקנודסטורפ (Knudsturp), בפרובינציה סקנה (Skane), דנמרק, האחרונה מבין עשרת ילדיהם של אוטה ברהה, יועץ למלך דנמרק, וביטי בילי מנהלת בית האצולה של המלכה סופיה. אחיה הבכור, המבוגר ממנה ב-10 שנים היה האסטרונום טיכו ברהה. סופיה החלה לסייע לאחיה בתצפיותיו האסטרונומית כבר בשנת 1573, וביקרה באופן תכוף במצפה הכוכבים אורניבורג (Uranienborg) שהקים אחיה על האי ון (Hveen) שהיה שייך אז לדנמרק. עבודתם המשותפת של האח והאחות שימשה בסיס למחקר המודרני על תנועת כוכבי הלכת. טיכו ציין שהוא לימד את סופיה בוטניקה וכימיה, ויעץ לה לא ללמוד אסטרונומיה, אך הוא התגאה בכך שהיא למדה אסטרונומיה בכוחות עצמה מתוך ספרים בגרמנית ובלטינית.
משפחתה התנגדה לעיסוק של שני האחים במדע כי ראו בכך עיסוק שאינו ראוי לבני אצולה, אך כדברי טיכו, סופיה הייתה נחרצת בדעתה.
ב-1576 בהיותה בת 20, נישאה סופיה לאוטו ת'וט (Otto Thott) בן ה-33. לשניים נולד ילד בשם טאגה ת'וט (Tage Thott) ב-1580. ב-23 במרץ 1588, אוטו ת'וט מת. לאחר מותו, גידלה סופיה את בנם וניהלה את אחוזתו באריקסהולם (Ericksholm) ברווחיות עד שבנם הגיע לבגרות ויכול היה לקבלה לאחריותו. במהלך אותן השנים היא הפכה לבוטניקאית ובנוסף המשיכה בלימודי כימיה ורפואה והקימה באריקסהולם גנים. את לימודי הכימיה והרפואה הגשימה על פי תפיסתו של פאראצלסוס, רופא, אלכימאי ואסטרולוג שווייצרי מראשית המאה ה-16, שנחשב לאחד מאבותיה של הרפואה המודרנית. היא גם המשיכה לעזור לטיכו ברהה בתיעוד מיקומיהם של כוכבי הלכת וליצור הורוסקופים.
במהלך ביקוריה במצפה הכוכבים אורניבורג, פגשה סופיה באריק לאנגה (Erik Lange) אציל, אמיד ומשכיל שהתעניין מאד באלכימיה ובמיוחד בייצור זהב. וב-1590 השניים התארסו. לאנגה השתמש במרבית הונו למימון הניסויים שערך באלכימיה ונאלץ לחמוק מנושיו ולנסוע לגרמניה לחפש פטרון למחקריו. דבר זה דחה את נישואי הזוג וסופיה המתינה לו 11 שנה בהן המשיכה לגדל את בנה. היא ניסתה לעזור ללנגה כספית ומישכנה את אריקסהולם אצל אחיה סטין ברהה (Steen Brahe). כאשר בנה גדל ויצא ללימודים מחוץ לדנמרק, החליטה סופיה להצטרף ללנגה. היא מצאה אותו בהמבורג חסר כל. השניים נישאו בסופו של דבר ב-1602 באקנפרדה (Eckenförde).
סופיה ואריק לנגה חיו בעיר זו בעוני מרוד למשך זמן מה ובאותה תקופה כותבת סופיה לאחותה מרגרטה ברהה (Margarethe Brahe) מכתב ובו תאורים על חיי העוני שלה, שאילצו אותה להגיע לחתונתה לבושה בגרביונים עם חורים ולהחזיר את חליפת החתונה של בעלה למשכונאי, אחרי החתונה. במכתב זה היא מביעה כעס על משפחתה על כך שמנעו ממנה כספים המגיעים לה ומשום שלא קיבלו את בחירתה ללמוד מדעים.
ב- 1613 מת אריק לנגה, שהתגורר בפראג מאז שנת 1608. סופיה ברהה תיכננה להיקבר בפראג גם היא ואף מימנה את שיפוץ הכנסייה המקומית, איבטופטה, (Ivetofta kyrka), אך ב-1616 חזרה לדנמרק ומכסה ארון הקבורה שלה נותר עד היום בכנסייה ללא שימוש. עם שובה לדנמרק היא התמקמה בעיר אלסינור (Helsingør). את שנותיה האחרונות הקדישה לכתיבת ההיסטוריה הגנאלוגית של משפחות אצולה דניות. כתביה נמצאים עד היום בספרית אוניברסיטת לונד (Lund). סופיה ברהה מתה ב-1643 באלסינור ונקברה עם משפחת ת'וט בקריסטיאנסטד (Kristianstad), בכנסיית טרפלדיגהטס (Trefaldighets kyrka). לאחר כמה שנים העביר טאגה, בנה של סופיה, את גופתה לקבורה במאוזולאום המשפחתי ליד כנסיית טורלוסה (Torrlösa). המאוזולאום נהרס בשנת 1862, אבל ב-1914 הונחה אבן זיכרון על המקום בו היה קבור ארונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה