לפני 300,000 שנים חלו שינויים מהותיים באזור פויווה. הפעילות של מנצ'קה – הר געש עתיק מתקופת הפליוקן, כיום מצפון מזרח לחרוט של פויווה – דעכה. דעיכה זו נגרמה ככל הנראה משינויים אזוריים במיקומה של החזית הפעילה באזור הגעשי הדרומי, שהשפיעה גם על הרי געש נוספים דוגמת טרונאדור (Tronador) ולנין. התזוזה בחזית הפעילה גרמה להיווצרות הרי געש חדשים מערבה יותר, או שהגבירה את פעילותם של הרי געש קיימים. הרצועה המגמטית הרחבה לשעבר הוצרה, תוך שמירה על געשיות עזה רק בחלקים המערביים ביותר. שינויים אלו מיוצגים בסלעים העתיקים ביותר של "מתחם פויווה -קורדון קאויה", אלו השייכים לקורדיליירה נבדה. הקורדיליירה נבדה גדלה עם הזמן ויצרה חרוט מגן גדול. באותו זמן נבנה גם קורדון קאויה, אם כי התוצרים שלו היו צורניים יותר בהרכבם בהשוואה להרי הגעש מנצ'קה וקורדיליירה נבדה שהם בני אותה תקופה גאולוגית. הסלעים העתיקים ביותר מהר הגעש פויווה הם בני 200,000 שנים, והם מייצגים את הגיל הצעיר ביותר של הר געש זה.
על פי השערה מקובלת נוצרה בתקופה שלפני 100,000 שנים שכבת איגנימבריט (טוף מולחם) המכונה סן פבלו (San Pablo). השכבה מכסה שטח המוערך ב-1,500 קמ"ר, המתחיל מערבית לקורדיליירה נבדה ובצמוד לה ומשתרע כמעט עד רכס החוף הצ'יליאני (Cordillera Pelada). איגנימבריט סן פבלו נקשר להיווצרות הקלדרה של קורדיליירה נבדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה