מגוון סוגי הסלעים והקרקעות, צורת המדרונות, החשיפה לשמש ולרוחות, הגובה וכמות המשקעים משתקף בסוגי הצמחייה המגוונים. הפארק הלאומי משתרע על כמה מערכות אקולוגיות ויש בו מגוון ביולוגי עשיר. החלק המערבי של הפארק מכוסה ביער גשם ממוזג, בעוד שהחלק המזרחי מכוסה ביערות של אקלים יבש יותר. בהרים יש גם אקלימים תת-אלפיניים ואלפיניים. על פי הסיווג של הקרן העולמית לשימור חיות הבר שייך האזור לאזור האקולוגי "יערות הרי קסקייד הפונים לרוח" (Cascade Mountains leeward forests), המאופיין באזור הררי מכוסה יערות מחטניים כשהאקלים לח יותר במערב.
בסך הכול הפארק הוא משכן ליותר מ-1,600 מינים של צמחים. בשטח פארק חיים 75 מינים של יונקים, קרוב ל-200 מינים של עופות, 28 מינים של דגים ו-21 מינים של זוחלים ודו-חיים.
הפארק שוכן בלב מערכת אקולוגית מוגנת המשתרעת על שטח שמעל ל-12,000 קילומטרים רבועים בארצות הברית ובקנדה. בגבול המערבי של הפארק שוכנים אזור הטבע הבראשיתי הר בייקר, היער הלאומי הר בייקר-סנוקלמי ואזור הטבע הבראשיתי גלשייר פיק. מדרום שוכנים היער הלאומי ונאטצ'י וממזרח אזור הטבע הבראשיתי פסאיטאן (Pasayten Wilderness Area), אזור הטבע הבראשיתי אגם צ'לאן-סואוטות והיער הלאומי אוקנוגן. האזורים המוגנים בקולומביה הבריטית הצמודים לגבול הם הפארקים הפרובינציאליים אי. סי. מנינג (E.C. Manning Provincial Park), עמק סקאגיט (Skagit Valley Provincial Park) ואגם צ'יליווק (Chilliwack Lake Provincial Park).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה