מוות הוא דמות פופולרית שמופיעה כמעט בכל הספרים. מוות מתואר כפארודיה על ההאנשות של המוות; הוא נראה כשלד עוטה גלימה שחורה ובעל חרמש, שתפקידו לקחת את נשמתם של האנשים ברגע מותם ולהעביר אותה הלאה. הוא יעיל אך לא אכזרי, ויש לו חיבה למין האנושי שגורמת לו לחקות כמה ממנהגיהם.
מוות מתעניין מאוד בבני האדם, חוקר את מנהגיהם באובססיביות ומנסה לחקות כמה מהם, אך לעולם אינו מצליח לרדת לפשרם. למרות (ואולי בגלל) חיבתו הרבה לבני האדם, הוא מבצע את תפקידו ביעילות רבה, כפי שהוא רואה לנכון. בסופו של דבר, מוות מפתח מעין אישיות והוא פועל כבעל בריתם הגדול ביותר של החיים.
מוות חי בממלכה חוץ-ממדית שבה לזמן אין השפעה אמיתית. הממלכה היא שיא נסיונותיו של מוות להעתיק את מנהגיהם של בני האדם, שכן אין לו צורך אמיתי במגורים. הממלכה כולה היא בגוונים של שחור, החל משדות החיטה ועד פריטי הריהוט בביתו. הבית עצמו כולל חדר שינה, אמבטיה ומטבח, על אף שלמוות אין צורך פיזי בכל אלו.
החדרים השימושיים היחידים למוות בביתו הם חדר הספרייה, המכיל את ספרי קורות החיים של כל בני האדם בכל הזמנים, וחדר עבודתו, הכולל את שעוני החול המודדים את קצבת חייהם.
מעבר לביתו ולגן שלצדו ישנה גם אורווה בה מוות מאחסן את סוסו בינקי, עמו הוא מתנייד ממקום למקום.
במהלך הזמן מוות אימץ לעצמו משפחה ואף משרת בשם אלברט, שהיה קוסם רב עוצמה שהעדיף לשרת את מוות לנצח במקום למות בעצמו.
בספרים דבריו של מוות מופיעים באותיות מודגשות או מוטות (ובאנגלית באותיות רישיות), שכן מוות לא באמת מדבר, אלא פשוט משמיע קול לאוזניו של המאזין בלבד.
בסרטים אשר הופקו על סדרת הספרים, השחקן אשר מגלם את מוות הוא כריסטופר לי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה