האמונה שהארץ היא מישור ולא כדור הייתה רווחת בקרב האנושות מאז ומתמיד. מכיוון שלא ניתן לראות את עקמומיותו בעין הלא מזוינת ובלי הבנת אופן פעולתו של כח הכבידה, קשה לתפוס מדוע אנשים בצדו "ההפוך" של הכדור נשארים לעמוד ולא נופלים. מצד שני, כבר במאה הרביעית לפני הספירה היו מדענים ופילוסופים יוונים אשר טענו שהארץ כדורית. בימי הביניים רווחה טענה זו באירופה.
במהלך ההיסטוריה קמו מתנגדים לרעיון לפיו הארץ היא כדורית. הראשון להעלות התנגדויות בעת המודרנית היה הממציא האנגלי סמואל רובת'אם (1816–1884). רובת'אם כתב חוברת בת 16 עמודים בשם "הארץ אינה כדור" שלימים הורחבה לספר בן 430 עמודים. בחוברת זו, המתבססת על פירושים של פסוקים אחדים בתנ"ך, שטח את רעיונותיו. לשיטתו, המכונה בפיו "אסטרונומיה זטטקית" ("Zetetic Astronomy") כדור הארץ הוא דיסקה שטוחה שמרכזה בקוטב הצפוני וחסומה בגבולה הדרומי על ידי חומת קרח (אנטארקטיקה), כאשר השמש והיקום חגים כמה אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ (בניגוד לגרסה המדעית לפיה המרחק מהשמש הוא כ-150 מיליון ק"מ, ורדיוס היקום הנצפה הוא מיליארדי שנות אור).
רות'באם וחבורתו משכו תשומת לב בכך שניהלו ויכוחים עם מדענים מובילים באותה תקופה, כגון אלפרד ראסל וולאס.
לאחר מותו של רות'באם, חסידיו הקימו את "האגודה הזטטקית העולמית" והחלו לפרסם מגזין בשם "The Earth Not a Globe Review", אשר היה פעיל עד תחילת המאה ה-20. מגזין נוסף, "ארץ", פורסם בין השנים 1901 ל-1904 בעריכת החוקרת ליידי בלונט. לאחר מלחמת העולם הראשונה דעכה התנועה באיטיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה