קרל סייגן נולד בברוקלין, ניו יורק למשפחה יהודית. הוא למד פיזיקה באוניברסיטת שיקגו, ובשנת 1960 קיבל מטעמה תואר דוקטור באסטרונומיה ואסטרופיזיקה. הוא לימד באוניברסיטת הרווארד, ובשנת 1968 עבר לאוניברסיטת קורנל, שם התמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1971.
סייגן התעניין בנושאי קוסמולוגיה, אקסוביולוגיה, חקר המוח, בינה מלאכותית, עתידנות ועוד. הוא הרצה בתחומים אלה וכתב עשרות ספרים פופולריים, שהיו לרבי מכר.
גולת הכותרת של פעילותו ההסברתית בתחום האסטרונומיה הייתה בסדרת הטלוויזיה קוסמוס. בסדרה זו מוצגת ההיסטוריה של התגבשות תפיסת האסטרונומיה כמו גם תולדות התפתחות התרבות על כדור הארץ. הסדרה, אותה ערך והגיש, הוקרנה בעשרות מדינות וזכתה לפופולריות רבה.
סייגן היה בין המדענים הבולטים שהאמינו באפשרות סבירה לקיום חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, אך יחד עם זה טען בתוקף שעד כה לא נמצאו ראיות מספקות כדי להוכיח זאת, וגילה בספריו ביקורת וספקנות רבה כלפי אלה הטוענים על מציאות חוצנים בכדור הארץ בעבר או בהווה. הוא הביע את עמדתו בפתיח לספרו "מוחו של ברוקה": "באשר לי, קל לי יותר להאמין בקיום של ציוויליזציות ברחבי היקום, מאשר להאמין כי אנו הציוויליזציה היחידה הקיימת", בספרו עולם רדוף שדים אמר "אתפלא מאוד אם יתגלה שאין אינטליגנציה חיצונית, אבל כמובן עד כה אין ראיות מספקות לכך".
לסייגן היה חלק רב במשלוחי גשושיות לרחבי מערכת השמש, וכן היה לו חלק בעיצוב המסר של דיסקית פיוניר שהוצמדה ל"פיוניר 10", החללית הראשונה שעזבה את מערכת השמש. הדיסקית אמורה להיות מיועדת ליצורים תבוניים שייתכן ו"יצודו" אותה.
ב-1996, לאחר מאבק ארוך במחלת דם נדירה, אשר כלל שלוש השתלות מח עצם, נפטר סייגן מדלקת ריאות בגיל 62.
על עבודתו קיבל מדליית נאס"א (פעמיים), מדליית ארסטד ופרס פוליצר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה