הרציונליזם של רלב"ג הביא אותו להביע דעות מזלזלות לגבי מעמד האישה, שאותה, בהשפעת השקפות אריסטוטליות, הוא תיאר כמי שנמצאת בדרגת ביניים בין האדם לבין החיות.
אברהם גרוסמן בספרו והוא ימשול בך? ליקט מתוך משנת הרלב"ג כמה נקודות העוסקות במקומה של האישה במשפחה ובחברה. בניתוח הדברים מעלה גרוסמן כי הרלב"ג נקט עמדה ביקורתית כלפי האישה והרחיק לכת בדרכו זו יותר מרוב חכמי ישראל שנמנו עם הזרם הפילוסופי (אברהם גרוסמן מציע אף עמדה לפיה היו הפילוסופיים היהודיים אלו אשר הביעו את המסרים הקשים ביותר בגנות נשים). רלב"ג כתב בנוגע לנחיתות האישה: "׳אישה כי תזריע וילדה זכר - הנה הקימה התורה להזכיר היולדות זכר כי הוא היותר נכבד", בנוגע לנזקים שהיא גורמת בזמן הווסת: "אם תסתכל בה באישה בעת ויסתה, יראה בה כתם דם, ישאר רשומו בה זמן מוחש - ואלו האדים ייתכן שימיתו קצת האנשים בהיותם ארסיים להם".
עמדה חמורה כלפי נשים מביע רלב"ג בדיוניו על פרשת הבריאה, כך הוא כותב על בריאת האישה: "שנקבת האדם תתיחד מבין שאר נקבות בעלי החיים, שהיא נבראת לעבודת הזכר כדי שישלם לו הפנאי להשתדל במושכלות, להגיע אל הצלחתו. ואולם נקבות שאר הבעלי חיים לא ימצא בהם זה היתרון". עוד הוא כותב, בפירושו לספר בראשית, על הסברו לשם 'חוה' שנתן האדם לאשתו לאחר האכילה מעץ הדעת. רלב"ג מפרש זאת מלשון ׳חיה׳, דהיינו ביטוי לקרבתה לבעלי החיים.
עוד דעות שהביע רלב"ג, בהתבססו על הכתובים: אין האישה רשאית לעשות דבר בלא הסכמת בעלה, היא אינה יכולה לעמוד בבית דין, אסור לבעלה לצאת לצבא מפני שאז תבגוד בו. הוא אף פירש את מעשה פילגש בגבעה כמקרה הבא להוכיח, בין היתר, ש"ראוי לאשה שלא תטה מאישה ללכת מאתו, אבל ראוי לה לסבול דבריו ותוכחתו ותטה אל כל אשר יחפץ".
אף לעניין המשגל ראה הרלב״ג בנטייה והמשיכה אחר האישה כמאפיין ראשי לרֶשע, וכך ביאר בדברי קהלת: "ומצאתי היותר מגונה במיני הרשע, ההימשך אל האישה, כי ענינה מר ממוות."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה