מאך השתמש באונטולוגיה זו כדי לתקוף את המכניקה הניוטונית שהניחה "מרחב מוחלט" וכתוצאה מכך הוכיח ניוטון שהוא יכול לזהות תנועות מוחלטות. לב ההוכחה של ניוטון לכך היה ניסוי מחשבתי הנקרא "טיעון הדלי" שבו דלי ובו מים מתחיל להסתובב וכתוצאה מהסיבוב מתקערים פני המים, ללא תלות בתנועה היחסית בינם לבין הדלי, אלא רק עקב העובדה שהדלי באמת מסתובב.
מאך תקף טיעון זה באמצעות המסקנה שהסיק לעיל, הדלי "באמת מסתובב" רק ביחס לעצם חומרי כלשהו, למשל: שאר כוכבי השמיים. כעת, אמר מאך, ייתכן שהמים יתקערו אם נקבע את הדלי במקומו ונסובב סביבו את שאר כוכבי השמיים. אך לפי האקטואליזם של מאך אין מקום במדע לטיעוני "אילו" כי הדבר האקטואלי היחיד הוא מה שקיים. במילותיו שלו:
מערכת העולם נתונה לנו רק פעם אחת, וההשקפות הפתלומאיות והקופרניקנית [האם השמש סובבת סביב כדור הארץ או להפך] הן הפירוש שלנו, אבל שתיהן אקטואליות במידה שווה. נסה לקבע את הדלי של ניוטון ולסובב את השמיים וכוכבי הלכת ואז להוכיח שאין כוחות צנטריפוגליים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה