ב- 1954 קיבל בותה את פרס נובל לפיזיקה על שיטת צירוף המקרים ועל גילוייו הנוספים. עם זאת הביצוע שלו לשיטה היה מסורבל מאוד משום שהוא כלל קורלציה ויזואלית של פולסים מצולמים. בתוך כמה שבועות אחרי שקרא את המאמר המציא רוסי מעגל צירוף מקרים שעשה שימוש בשפופרות ריק. למעגל צירוף המקרים של רוסי יש שני יתרונות מרכזיים: הוא מציע רזולוציה מדויקת מאוד והוא יכול לגלות צירופים בכל מספר של פולסים. תכונות אלו מאפשרות לזהות אירועים מעניינים המייצרים פולסים אקראיים בכמה מונים. המעגל סיפק בסיס למכשור אלקטרוני בפיזיקה של הגרעין ושל החלקיקים. נוסף על כך הוא יישם את מעגל AND שהוא רכיב בסיסי בלוגיקה הדיגיטלית המצויה, היום, בכל מקום באלקטרוניקה המודרנית.
בקיץ 1930 הזמין בותה את רוסי לברלין. שם הוא השתתף במחקרים נוספים של חדירת קרינה קוסמית. הוא חקר גם את תיאורו המתמטי של קרל שטרמר (Carl Størmer) על מסלולם של חלקיקים טעונים בשדה המגנטי של כדור הארץ על בסיס מחקרים אלה הוא הבין שעוצמתה של קרינה קוסמית המגיעה מצד מזרח יכולה להיות שונה מזו המגיעה מצד מערב. בברלין הוא הגיש את המאמר הראשון שטען שהתצפיות של אפקט מזרח-מערב זה יכול, לא רק לאשש את העובדה שקרינה קוסמית אינה אלא חלקיקים טעונים אלא גם לקבוע את האות של מטענם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה