בתגובה לשיגור ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות ב- 4 באוקטובר 1957 הקימה הממשלה האמריקאית את נאס"א ואת DARPA - סוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים. ב- 4 ביוני 1958 נפגש דטלב ברונק – יושב הראש של האקדמיה הלאומית למדעים עם כמה מנהלי הסוכנויות האלה כדי ליצור גוף מייעץ חדש – המועצה למדעי החלל – כדי לייעץ לגבי הרחבת מחקר החלל וכדי להבטיח שמימון המחקר הבסיסי יודגש כראוי. רוסי הקים במועצה תת-ועדה שבה היו חברים תומאס גולד, פיליפ מוריסון והמיקרוביולוג סלבדור לוריא. עקב כך החליט רוסי להפנות את מאמצי הקבוצה שלו לכיוון מחקרי זה. יחד עם הרברט ברידג' עיצב רוסי ובדק מכשיר לבדיקת פלזמה שהיה מבוסס על גביע פאראדיי. כדי לחזק את תגובת המכשיר לפרוטונים המוטענים חיובית וכדי לדכא את התגובה שלו לפוטו אלקטרונים הנוצרים על ידי אור השמש פוזרו ארבע סבכות בתוך הגביע. המצאה חשובה ביותר הייתה ויסות הוולטז' שסופק לאחת הסבכות שהמירה את האות לזרם חילופין פרופורציונלי לשטף הפרוטוני ולא מזוהם על ידי פוטו אלקטרונים. בטיסה לחלל של אקספלורר 10 הוצב מכשיר של רוסי. במהלך 52 השעות בהן פעל המכשיר, לפני שנגמרה לו הסוללה, מצא הצוות של רוסי מעבר בין שני אזרים מובחנים סביב הארץ.
ליד כדור הארץ היו שדות מגנטיים חזקים ומסודרים למדי אבל לא הייתה שום אינדיקציה לפרוטונים בין כוכביים. במרחק השווה ל-22 פעמים רדיוס כדור הארץ נכנסה החללית לאזור שבו היו השדות המגנטיים חלשים יותר ופחות סדירים ושם נצפה שטף פרוטונים שהגיע מהאזור הכללי של השמש. במהלך הטיסה הזאת היו כמה מקרים בהם השטף נלם ואז חזר שוב. דבר זה הצביע על כך שהחללית טסה קרוב לגבול בין שני האזורים ושהגבול נע באופן לא סדיר. בסופו של דבר הגבול הזה נעשה ידוע כמגנטופאוזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה