בחיבורו "הפואטיקה", אריסטו מנסה לנתח את העקרונות על-פיהם בנויה השירה והמחזאות, ובעיקר מתמקד בטרגדיה. לפי אריסטו, העניין בטרגדיה נוצר מתוך ההתנגשות בין ערכים שונים הסותרים זה את זה, ויוצרים מתיחות מתוך הרצון לראות אותם באים על פתרונם. התרת המתיחות כאשר היא מגיעה לשיאה מביאה לפורקן רגשי, שאותו אריסטו מכנה "טיהור", או ביוונית, "קתרזיס" (κάθαρσις).
כמו כן, אריסטו עומד על ההבדלים בין אמנות המציגה את המציאות כפי שהיא (זרם שאוריפידס היה נציגו הבולט), ואמנות המציגה את המציאות כפי שהיא ראויה להיות (זרם שאייסכילוס היה נציגו הבולט).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה