בזמן השיגור, קצב פעימות ליבו של ארמסטרונג עלה ל-110 פעימות בדקה, הרעש האדיר שהתקבל מהצתת הטיל כלל לא הזכיר את טיל הטיטאן 2 ה"שקט" יחסית של ג'מיני 8. השוני הנוסף בין שתי המשימות הוא שקפסולת ג'מיני 8 הייתה בעלת שני מושבים ולא היה באפשרות של שני הטייסים לקום ממושבם (ראו תמונת ג'מיני 8), קפסולת אפולו 11 הייתה הרבה יותר מרווחת ביחס לג'מיני 8. צוות אפולו 11 לא סבל מתחושה רעה במהלך המשימה, דבר שהופיע אצל צוותים קודמים בתוכנית אפולו.
המטרה העיקרית של אפולו 11 הייתה לנחות על הירח. המכ"ם תחילה לא מצא מקום נחיתה נוח, לאחר זמן מה הראה מקום נחיתה שבו יהיה טוב לנחות, אך מספר מחשבים הראו שגיאות, הראשונה שביניהן הראתה שגיאה מספר 1202, אולדרין וארמסטרונג לא הכירו את שגיאות המערכת והחלו לדאוג לגבי המצב. מצב זה הלחיץ את הצוות הרבה יותר מאשר המכ"ם שלא מצא תחילה מקום נחיתה. אפילו ניסיונו של ארמסטרונג כטייס ניסוי לא עזר ולא היה להם מושג כללי מה לעשות לגבי המצב שאליו נקלעו. לבסוף התברר שהמחשב מוציא שגיאה זו כאשר הוא עמוס בחישובים ואינו יכול לקבל אליו חישובים נוספים.
לאחר פתירת בעיית המחשב, נותר לצוות להנחית את החללית על-פני הירח. עקב הזמן הרב שאבד עקב מציאת מקום לנחיתה, נשאר לצוות זמן מועט להנחית את החללית. למעשה אם היו נוחתים 15 שניות מאוחר יותר, הדלק היה אוזל והם היו מתרסקים על אדמת הירח מגובה של 15 מטרים. לטענת ארמסטרונג, שלא היה מודאג כלל מהמצב, היה הצוות שורד את ההתרסקות.
ניתוח הממצאים לאחר הנחיתה הראה כי היו להם עוד 50 שניות לנחיתה ולא 15 כפי שחשבו.
ב-20 ביולי 1969 בשעה 20:17:39, לפי השעון האוניברסלי, מילותיו הראשונות של ארמסטרונג לאחר הנחיתה: "יוסטון, כאן בסיס השלווה, העיט נחת", נאמרו למרכז הבקרה ביוסטון. אולדרין וארמסטרונג חגגו את הנחיתה בלחיצת יד בלבד, והתכוננו לצאת לאדמת הירח ולבצע את משימותיהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה