קילוואה מכוסה בבזלת תולאיטית שהרכבה הכימי משתנה באזורים שונים של ההר ובעומקים שונים של שכבת הסלע. ההבדל הבולט בין הסוגים הוא קיומו של המינרל אוליבין שבמקומות מסוימים מהווה עד 15 אחוז ממשקל הסלע ובמקומות אחרים הוא פחות מ-7%.
מקובל כיום לחלק את שכבות הסלעים לשלושה סוגים:
בזלת הילינה (Hilina) - הסוג העתיק ביותר. ניתן כיום לראותה רק במתלול העתקה הגדול במדרון הדרומי של ההר שם עוביה גדול מ-300 מטרים. הגיל המשוער של בזלת הילינה הוא בין 100,000 ל-30,000 שנים.
אפר פאהלה (Pahala Ash) – מכסה את בזלת הילינה ועוביו כ-15 מטרים. רוב האפר שקע לפני 24,000 עד 10,000 שנים, כנראה כתוצאה מהתפרצויות פריאטו-מגמטיות שהתרחשו כאשר הקלדרה בפסגת קילוואה התמוטטה.
בזלת פונה (Puna) – בזלת זו שנוצרה במהלך 10,000 השנים האחרונות משפכי לבה, פליטות לבה מלועות ומחדרים, מכסה את רוב שטחו של קילוואה. עובייה המקסימלי בפסגת קילוואה הוא 300 מטרים, אבל עובייה הולך ומצטמצם ככל שמתרחקים מהפסגה. עדות לפעילות הגעשית הרציפה של ההר ניתן למצוא בכך ש-90% משטח ההר מכוסה בבזלת פונה צעירה מ-1,100 שנים וכ-70% משטח ההר בבזלת צעירה מ-500 שנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה