מאות קילומטרים רבועים של האזור שסביב ההר נפגעו מהחומר שנפלט מההתמוטטות ומההתפרצויות הקשורות בה. זרם פירוקלסטי אחד הגיע למרחק של 65 קילומטרים ממזאמה במורד עמק הנהר רוג, בעוד שזרם אחר נע צפונה בין הר ביילי (Mount Bailey) והר תילסן (Mount Thielsen), לרוחב אגם דיאמונד (Diamond Lake), והוא נעצר לבסוף בעמק הנהר נורת' אומפקווה (North Umpqua River valley). הרוחות נשאו טפרה (אפר ופומיס) ממזאמה לצפון מזרח, והיא כיסתה שטח של 1,300,000 קמ"ר המשתרע על כמעט כל מדינת אורגון, וושינגטון, צפון קליפורניה, איידהו, מערב מונטנה, וחלקים מיוטה, נבדה, ויומינג, בארצות הברית וה פרובינציות הקנדיות: אלברטה, ססקצ'ואן וקולומביה הבריטית. שרידים לאפר מההתפוצצות נמצאו אפילו בגרינלנד הרחוקה.
הגאולוגים יודעים את ההרכב הכימי המדויק של הטפרה (אותה הם מכנים "אפר מזאמה"). הן גאולוגים והן ארכאולוגים משתמשים בשכבה הייחודית שהיא יצרה בטכניקות ייחודיות של תיארוך יחסי המכונה טפרוכרונולוגיה. כמו בכל שכבות טפרה, שכבת אפר מזאמה העבה ביותר (כ-6 מטרים) נמצאת בסמוך למקורה, והיא הולכת ונעשית דקה יותר ככל שהמרחק מהמקור גדל. כך למשל במרחק של 110 קילומטרים צפונית מערבית להר עובי השכבה הוא כ-30 סנטימטרים.
המשקעים בסמוך להר שמקורם בזרמים הפירוקלסטיים נשארו לוהטים מאוד במשך חודשים, ובחלק מהמקומות הגיע עוביים ליותר מ-75 מטרים. גזים לוהטים שהשתחררו מהמשקעים המצטננים נטו להיפלט דרך תעלות אנכיות ולהופיע בפני השטח כפומרולות. במשך הזמן הלחימו הגזים הלוהטים את הדפנות של תעלות אלו, שכיום נחשפו כעמודים אנכיים גבוהים מאוד וצריחי טוף. דוגמאות בולטות לתופעה מצויות לאורך קירותיו העליונים של קניון סנד קריק (Sand Creek Canyon) וקניון אני (Annie Canyon).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה