ההתפרצות הנוכחית של קילוואה החלה ב-3 בינואר 1983, לאורך רצועת הבקעים המזרחית משני אתרים: לוע פּוּ אוֹאוֹ וכן מלוע קופאינהה (Kūpaʻianahā). לבה הזורמת למרחק של 11 עד 12 קילומטרים מלועות אלו דרך מערכת של צינורות לבה נשפכת לים בשני אתרים: ואהאולה (Wahaula) וקמוקונה (Kamokuna).[8] התפרצות זו כיסתה 117 קמ"ר בחלקו הדרומי של קילוואה והוסיפה לאי 2 קמ"ר של אדמה על חשבון הים. מאז 1983 נפלטו מההר יותר מ-2.7 קילומטרים מעוקבים של לבה, ההתפרצות הגדולה ביותר בהיסטוריה הידועה של קילוואה. 189 מבנים נהרסו. בתחילת שנות ה-80 היה קילוואה ידוע כהר הגעש שניתן להגיע אליו בנסיעה ברכב. כל אחד היה יכול להגיע ולראות את מזרקות הלבה, חלק שהגיעו לגובה של 300 מטרים, מתוך מכוניתו.
ב-1987 קברו זרמי הלבה את מרבית אזור רויאל גרדנס (Royal Gardens), שהיה בסמוך לגבול הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי. זרמי הלבה של 1990 ידועים לשמצה במיוחד בשל ההרס שגרמו; העיירות קלפנה (Kalapana) וקאימו (Kaimu) נהרסו כליל, כמו גם מפרץ קאימו וחוף החול השחור של קלפנה, וקטע גדול מכביש מספר 130, שכיום הוא חסום בזרמי הלבה שנקרשו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה