איות שמם המקורי של ההרים היה Kaatskil, מקורו בשם שהעניקו למקום מהגרים הולנדים שהתיישבו באזור במאה ה-17, ואיות זה עדיין מצא ביטוי בסיפורו של וושינגטון אירווינג "ריפ ואן וינקל". באתרים שונים בהרי קטסקיל עדיין ניתן למצוא מוסדות הדבקים באיות המקורי.
במהלך המאה ה-19 הפך האזור למוקד משיכה לעשירי העיר ניו יורק אשר הקימו באזור בתי נופש כמפלט מהמולת העיר. ההרים, כמו גם עמק הדסון, משכו לאזור אף ציירים שבאו לצייר את נופי האזור. במקביל התקיימה באזור אף פעילות ערה של חוות חקלאיות וכריתת עצים, פעילות שהכחידה רבים מנופי היער.
במאה ה-20 החלו מאמצים לשמר את הנוף הייחודי לקטסקיל על ידי הקמת פארק קטסקיל ושמורת יער. תדמיתו של אזור, כאזור נופש מועדף המשיכה גם במאה ה-20, ובמחצית המאה ברוב אזור הקטסקיל היו אתרי נופש וחניוני קמפינג. קבוצות אתניות רבות מן העיר ניו יורק, בהן גרמנים, צ'כים, ויהודים הקימו אתרי נופש. נודעו במיוחד אתרי נופש שנועדו לאוכלוסייה היהודית של ניו יורק ואשר זכו לכינוי רצועת הבורשט, אתרים בהם קומיקאים ומוזיקאים רבים החלו את דרכם המקצועית (יש אף המכנים בהומור את האזור בשם "האלפים היהודיים"). אף שהדגש על האופי האתני של נופשי האזור פחת במידה רבה מאז שנות ה-60, תדמית רצועת הבורשט עדיין נותרה במידה רבה חלק ממורשת הרי קטסקיל, וכמה מאתרי הנופש מאותה תקופה עדיין פעילים. אזור הקטסקיל הוא אף מוקד לרבבות ילדים ומבוגרים המגיעים למחנות קיץ מדי שנה.
בתחילת המאה ה-21 החלו קמים באזור אתרי נופש קטנים יותר, הפונים לקהל המחפש חופשה פעילה בטבע וכן נופשים המגיעים בעונת הסקי בחורף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה