פויווה (בספרדית: Puyehue משפת המפוצ'ה "מקום של דגים קטנים") וקורדון קאויה (בספרדית: Cordón Caulle) הם שני לועות געשיים שהתמזגו ויצרו מתחם געשי בפארק הלאומי פויווה באנדים של מחוז ראנקו (Provincia de Ranco) בצ'ילה. בוולקנולוגיה מכונה מקבץ הרי הגעש "מתחם פויווה -קורדון קאויה" או בקצרה PCCVC (ראשי התיבות של Puyehue-Cordón Caulle Volcanic Complex). במתחם נכללים ארבעה הרי געש שונים: הקלדרה של הקורדיליירה נבדה (Cordillera Nevada), הר הגעש מנצ'קה (Mencheca) מתקופת הפליוקן, מערכת הסדקים של קורדון קאויה והר הגעש השכבתי פויווה.
כבמרבית הרי הגעש השכבתיים של האזור הגעשי הדרומי של האנדים שוכנים פויווה וקורדון קאויה לאורך הצטלבות העתקים עם העתק ליקיניה-אופקי (Liquiñe-Ofqui Fault) הארוך, שכיוונו צפון-דרום. המתחם הגעשי עיצב את תוואי הנוף המקומיים ויצר מגוון רחב של צורות נוף געשיות ותוצרים געשיים במשך 300,000 השנים האחרונות. באזור ניתן להבחין בחרוטי אפר, כיפות געשיות, קלדרות ולועות, בנוסף למגוון הנרחב ביותר של סוגי סלעים געשיים בכל האזור הגעשי הדרומי של האנדים, לדוגמה: בזלות לצד ריוליטים פרימיטיביים. קורדון קאויה ראוי לציון בשל התפרצותו בעקבות רעידת האדמה בוואלדיביה (1960) – רעידת האדמה הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם.
אזור פויווה-קורדון קאויה הוא אחד האתרים העיקריים בצ'ילה שבהם נבחן השימוש באנרגיה גאותרמית. הפעילות הגאותרמית מתבטאת על פני השטח של פויווה-קורדון קאויה בתופעות דוגמת מעיינות חמים, סולפטרות ופומרולות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה