ב-1999, לאחר תקופה ארוכה של שקט, נכנס הר הגעש לשלב של התפרצות שנמשך מאז, נכון לנובמבר 2011, ברציפות. הפעילות המחודשת באוקטובר 1999 הפיקה כמויות גדולות אפר געשי שנשר על ישובי הסביבה והוביל לפינויים של למעלה מ-25,000 תושבים מבניוס והשטחים הסמוכים. הפעילות נמשכה ברמה בינונית עד מאי 2006, אז התגברה באורח דרסטי והגיעה לשיא בהתפוצצות עזה ב-14 ביולי 2006 וב-16 באוגוסט 2006. ההתפרצות של 16 באוגוסט 2006 הייתה העזה ביותר מאז שהתחדשה הפעילות הגעשית ב-1999. כתוצאה מההתפרצות היתמר עמוד התפרצות לגובה של 10 קילומטרים, שהתפזר על פני שטח באורך של 740 קילומטרים וברוחב של 180 קילומטרים תוך השקעת אפר וטפרה מדרום מערב להר הגעש. זרמים פירוקלסטיים שנוצרו מההתפרצות גרמו למותם של שבעה תושבים, משפחה בת חמש נפשות ושני מדענים, והרסו כמה כפרים קטנים וכבישים במדרונות המזרחיים והצפון-מערביים של הר הגעש.
התפרצות נוספת שבעטיה פונו תושבים התרחשה ב-4 בדצמבר 2010. הסוכנות הלאומית לניהול סיכונים של אקוודור (Secretaría Nacional de Gestión de Riesgos) הכריזה על "אזעקה אדומה", ומאוחר יותר הפתיחה את רמת הסיכון לכתום. המכון הגאופיזי של אקוודור (Instituto Geofísico) דיווח על גידול בפעילות הסייסמית, על מספר ההתפוצצויות ועל ענן האפר שהגיע לגובה של 2 קילומטרים.
ב-22 באוגוסט 2012 התפרץ ההר שוב. גובה עמוד ההתפרצות הגיע ל-4 קילומטרים ו-110 משפחות פונו משישה כפרים הסמוכים להר. בעקבות ההתפרצות מתנהל בטונגוראווה מעקב אחר הפעילות הסייסמית, המתעצמת ונחלשת לפרקים. ב-18 בדצמבר 2012 התפרץ ההר פעם נוספת והביא לפינוי האוכלוסייה ביישובים הסמוכים. ב-9 במרץ 2013 ההר התפרץ שוב, וב-14 במרץ הגיע עמוד ההתפרצות לגובה של 3 קילומטרים.
ב-4 באפריל 2014 הייתה בהר התפרצות עזה ועמוד ההתפרצות הגיע לגובה של 10 קילומטרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה