ב-1961 בחרה נאס"א במקדונל איירקראפט קורפוריישן, החברה שהייתה אחראית על פיתוח חללית המרקורי, שתבנה עבורה גם את חלליות הג'מיני.
ב-1963 סופקה חללית הג'מיני הראשונה. החללית הייתה בגובה 5.67 מטרים, בקוטר 3.05 מטרים, ושקלה 3,851 קילוגרם בשיגור. החללית שוגרה למשימתה הראשונה והלא מאוישת ב-8 באפריל 1964 (ג'מיני 1), ולמשימתה המאוישת הראשונה ב-23 במרץ 1965 (ג'מיני 3).
חללית הג'מיני הייתה החללית המאוישת הראשונה שכללה מחשב פנימי (שנקרא Gemini Guidance Computer), שהקל על ניהול וביצוע התמרונים בחלל. בשונה מחללית המרקורי, הג'מיני כללה כיסאות מפלט, רדאר ומד אופק מלאכותי.
ההבדל המרכזי ביותר בין חללית המרקורי לחללית הג'מיני היה שכל מערכות חללית המרקורי, מלבד מנועי ההאטה לקראת החדירה, הורכבו בתוך קפסולת החדירה. בחללית הג'מיני לעומת זאת, מערכות ההנעה, הכוח, וקיום החיים הורכבו בתא ציוד ניתק שהורכב באחורי קפסולת החדירה. בכך דמתה חללית הג'מיני לחללית האפולו שגם היא נשאה מערכות אלו בתא שירות ניתק.
בתכנון המקורי, יועדה קפסולת הג'מיני לנחות ביבשה ולא בים, זאת באמצעות כנף רוגלו במקום מצנחים, כך שבעת הנחיתה היה חרטום הקפסולה מופנה קדימה (ולא מעלה) כך שהצוות יכול להנחית את הקפסולה כמו דאון. תכנון זה נזנח לבסוף והמצנחים הוחזרו. בכל זאת, עם נחיתתה במים הייתה הקפסולה מתאזנת כך שבעת חילוצם היו האסטרונאוטים יישובים זקופים (ולא על גבם - כמו בשיגור). בצורה זו נחסך השימוש בכריות האוויר ששימשו את קפסולות המרקורי בעת הפגיעה במים.
האנרגיה החשמלית של משימות הג'מיני הראשונות, שנמשכו זמן קצר, סופקה על ידי בטריות. במשימות הארוכות, הפיקו אנרגיה חשמלית באמצעות תאי דלק (הראשונים מסוגם), ששימשו לאחר מכן גם בחלליות האפולו.
בשונה מחללית המרקורי, שלא יכלה להגביה או לשנות את מסלולה, אלא רק את כיוונה, יכלה חללית הג'מיני לשנות גם את מסלולה. החללית תוכננה כך שתוכל לעגון בחללית האג'ינה הרובוטית ששוגרה בנפרד, ואשר כללה מנוע עוצמתי ששימש לביצוע תמרונים גדולים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה