ב־1 באוגוסט 1990 הגיעה מגלן לקרבת נוגה והחלה בתמרון הכניסה למסלול סביבו, שמיקם אותה במסלול קוטבי אליפטי שהפריאפסיד היה בגובה של 295 ק"מ ובנטייה של כ־10° צפונה, והאפואפסיד היה בגובה של 7,762 ק"מ. במסלול זה השלימה מגלן הקפה מלאה של נוגה כל 3 שעות ו־9 דקות.
בכל הקפה הייתה הגשושית אוספת מידע עם המכ"ם בעודה מתקרבת אל הפריאפסיד, והייתה משדרת אותו לכדור הארץ עם התרחקותה מהכוכב לקראת הגעתה לאפואפסיד. צורת פעילות זו דרשה פעילות אינטנסיבית ממערכת גלגלי התגובה של החללית שסובבו את הגשושית בכל פעם שעברה ממצב איסוף מידע (שנמשך 37 דקות) למצב שידור מידע (שנמשך שעתיים). משימתה המרכזית של הגשושית הייתה למפות לפחות 70% מפני נוגה באמצעות המכ"ם במהלך "יום נוגה" אחד, השווה ל־243 ימי ארץ. כדי למנוע איסוף יתר של מידע בקווי הרוחב הצפוניים והדרומיים, מיפתה מגלן לסירוגין "רצועה צפונית" (מ־90° צפון ל־54° דרום) ו"רצועה דרומית" (מ־76° צפון ל־68° דרום). כמו כן, מכיוון שבפריאפסיד הייתה הגשושית בנטייה של כ־10° צפונה, מיפוי הקוטב הדרומי של נוגה היה בלתי אפשרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה