הכמוסה ההרוסה הועברה לחדר מטוהר לצורך עריכת אנליזה, וחלקי הפירוטכניקה שלה נוטרלו. כבר בבדיקה ראשונית היה ברור כי כמה מהלוחיות נמחו כליל מעוצמת ההתרסקות, אבל אחרות נותרו במידה רבה ללא פגע. עפר מהמדבר חדר אל הכמוסה, אך נוזלים לא חדרו. מכיוון שחלקיקי השמש נטמעו בתוך התאים, ואילו חלקיקי העפר שזיהמו אותם לא חדרו אל תוך החומר, אלא רק זיהמו את פני השטח של התאים, היה קל יחסית להפריד בין החלקיקים ובין העפר המזהם.
צוות האנליזה קיווה שיהיה אפשר להציל נתונים מהכמוסה. יומיים לאחר התרסקות הודיע דובר מהמעבדה הלאומית לוס אלמוס, כי כמה מכלים פנימיים נותרו ללא פגע, ולמרות הזיהום הרציני יהיה אפשר להשלים את רוב, אם לא את כל המטרות של המשימה. כמה חודשים אחר כך הודיעה נאס"א כי כבר שלחה אחד מן התאים לביצוע אנליזה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
כחצי שנה לאחר ההתרסקות, הודיעה נאס"א כי מדענים מטעמה הסירו את ארבע לוחיות האיסוף ממכשיר הנקרא "מרכז", לוחיות שנועדו לאסוף יוני חמצן על מנת למדוד את האיזוטופים של החמצן בשמש, מה שהוגדר מלכתחילה כמשימה החשובה ביותר של החללית.
שלוש שנים לאחר ההתרסקות פרסמו מדעני אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ממצאים על היחס בין האיזוטופים של הניאון לאיזוטופים של הארגון, מה שהוכיח את שלמותם של התאים. האיזוטופים של הניאון והארגון היו בדוגמיות משלושת הסוגים של רוח השמש (המהירה, האיטית ופליטת מסת העטרה), וניתן היה לבודד ולמדוד את כל שלושת הסוגים. נתונים אלו סייעו לפסול כמה תאוריות לגבי היווצרות כוכבים, והם התאימו לנתונים מוקדמים שנמדדו בארגון שהובא מהירח.
בשנת 2008 הוכרז כי נמצא ששיעור חמצן-16 על פני השמש גדול משיעורו על פני כדור הארץ. הדבר רומז כי אירוע כלשהו רוקן את החמצן מהדיסקה הפרוטופלנטרית של השמש לפני שהצטברו החלקיקים מהם נוצר כדור הארץ.
למרבה האירוניה, החומר אותו היה קל ביותר לסלק מהדוגמיות היה העפר שזיהם את התאים. קושי רב יותר היה בסילוק חומרי סיכה וחומרים ממבנה החללית עצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה