דיק סלייטון, היחיד מ"שביעיית מרקורי" שלא טס בגלל שהתגלו אצלו בעיות רפואיות (הוא טס לבסוף במשימת אפולו-סויוז ב-1975), היה מנהל פעולות הצוותים ולכן היה בעל תפקיד מרכזי בבחירת הצוותים. החל מתוכנית ג'מיני הונהג הנוהל שלכל משימה יהיה צוות ראשי וצוות גיבוי, כאשר צוות הגיבוי הופך לצוות ראשי כעבור שלוש משימות. סלייטון תכנן כי מפקדי ארבע המשימות הראשונות יהיו ארבעה מוותיקי תוכנית מרקורי: שפרד, גריסום, שירה וקופר (ג'ון גלן פרש מנאס"א ב-1964 אך טס שוב לחלל ב-1998 במשימת STS-95. סקוט קרפנטר, שהיו שהאשימו אותו בבעיות הנחיתה של אורורה 7, השתתף בפרויקט SEALAB של הצי וקורקע מטיסות ביולי 1964 בעקבות פציעת זרועו בתאונת אופנוע. ודיק סלייטון עצמו היה מקורקע מסיבות רפואיות).
בסוף 1963 בחר סלייטון בשפרד ובסטאפורד כצוות ג'מיני 3, במקדיוויט ובווייט כצוות ג'מיני 4, ובשירה וביאנג כצוות ג'מיני 5 (שיועדה להיות המשימה הראשונה שתיפגש עם חללית האג'ינה בחלל). צוות הגיבוי לג'מיני 3 היו גריסום ובורמן שהוצבו גם כצוות הראשי של משימת ג'מיני 6, שיועדה להיות המשימה הממושכת הראשונה. וקונראד ולוול נבחרו כצוות הגיבוי של ג'מיני 4.
העיכובים בייצור חללית האג'ינה גרמו לשינויים הראשונים בסידור הצוותים: משימתם של שירה ויאנג הפכה לג'מיני 6 (במקום 5), ולכן הם גם הפכו להיות צוות הגיבוי של שפרד וסטאפורד (ג'מיני 3), והמשימה הממושכת של גריסום ובורמן הפכה לג'מיני 5.
השינוי השני בסידור הצוותים בא לאחר ששפארד חלה במחלת מנייר: גריסום הועבר לפקד על משימת ג'מיני 3, סלייטון החליט כי ליאנג מתאים יותר להיות בן זוגו של גריסום ולכן החליף בין סטאפורד ויאנג, וכי קופר יפקד על משימת ג'מיני 5 הממושכת. לאחר מכן, שוב בגלל בעיות התאמה בין הזוגות, העביר את קונראד להיות טייס המשנה של ג'מיני 5 ואת בורמן הציב כגיבוי למפקד משימת ג'מיני 4 (במקום קונראד). כמו כן הוא הציב את ניל ארמסטרונג ואת אליוט סי כצוות הגיבוי של ג'מיני 5.
השינוי השלישי הגיע לאחר שסלייטון פיקפק ביכולותיו הפיזיות של אליוט סי לעמוד בפעילות חוץ רכבית בג'מיני 8, ולכן הפך אותו למפקד משימת ג'מיני 9, והציב את דייוויד סקוט כטייס המשנה של ג'מיני 8 ואת צ'ארלס באסט כטייס המשנה של ג'מיני 9.
הסידור הרביעי והאחרון בא בעקבות מותם של אליוט סי וצ'ארלס באסט בהתרסקות מטוס ב-28 בפברואר 1966, בעת אימון למשימתם. באופן אירוני, מטוסם התרסק אל תוך מבנה של מקדונל בסנט לואיס, בו נבנתה באותו זמן חללית הג'מיני שלהם. צוות הגיבוי של ג'מיני 9, סטאפורד וסרנן, הפכו לצוות הראשי של המשימה שקיבלה זיהוי חדש - ג'מיני 9A, ולוול ואולדרין הפכו לצוות הגיבוי שלהם (קודם לכן הם היו צוות הגיבוי של ג'מיני 10). הצבה זו הפכה אותם גם לצוות הראשי של משימת ג'מיני 12.
כל 16 האסטרונאוטים של תוכנית ג'מיני הוצבו למשימות אפולו אך לבסוף רק 13 מתוכם טסו בתוכנית (גריסום ווייט נהרגו באסון אפולו 1 ומקומו של קופר במשימת אפולו 14 ניתן לאלן שפארד ששב לתפקד).
ג'מיני 7 כפי שצולמה מג'מיני 6
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה