לאחר שלוש שעות של הקפת כדור הארץ בזמן שמערכות החללית נבדקות, החל תהליך המעבר למסלול ירחי. 25 דקות מאוחר יותר נפרד השלב השני של המשגר (שנקרא S-IVB) והחללית התהפכה, כדי לאפשר צילום ובדיקה חיצונית של שלב זה. לאחר מכן הושלך מהשלב חמצן נוזלי בפקודה מהקרקע, כדי לתת לו תנופה שהכניסה אותו למסלול סביב השמש.
המשימה בדקה את מערכות מודול הפיקוד, כולל מערכות התקשורת, תמיכת החיים והמעקב, ואיפשרה לבדוק את תפקוד הצוות במסלול ירחי. הצוות צילם את פני הירח, ביצע סקירה טופוגרפית, ואסף ציוני דרך ומידע מדעי אחר, שנדרש למשימות אפולו הבאות.
אפולו 8 הכילה מודול פיקוד דומה לזה של אפולו 7, מלבד זאת שפתחי הלחץ וה(ablative) הקדמיים שולבו לפתח אחד, שישמש למעבר למודול הירח במשימות הבאות. מסת החללית (28,817 ק"ג) כללה את מסת מודול הפיקוד ומודול השירות, כולל דלק וחומרים מתכלים. משימה זו לא כללה מודול ירח, משום שפיתוחו פיגר בחמישה חודשים אחר פיתוח שאר חלקי החללית. השיגור בוצע בכל זאת, כדי לעמוד בתחרות עם ברית המועצות, שכבר שיגרה שתי חלליות זונד בלתי מאוישות סביב הירח בספטמבר ונובמבר, והחזירה אותן בשלום לכדור הארץ, והיה חשש שהרוסים יקדימו את האמריקאים בנחיתה על הירח. פרנק בורמן, מפקד המשימה, העיד שזו הייתה למעשה המטרה העיקרית של משימה זו, שבמקור כלל לא תוכננה להגיע אל הירח. במקום מודול הירח החסר, הורכב מודול דמי בעל אותו משקל על המתאם בין החללית לרכב השיגור (הרקטה), לאיזון.
במהלך המשימה, כאשר חזרה החללית מעבר לירח ויצרה שוב קשר עין עם כדור הארץ, צילם הצוות את התמונה המפורסמת של זריחת הארץ מעל אופק הירח. החללית נחתה ב-27 בדצמבר אותה שנה, באוקיינוס השקט, וחולצה על ידי USS Yorktown.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה