משימת אפולו 15 הייתה הראשונה משלוש "משימות J", שתוכננו לבצע מחקר במרחק גדול יותר מרכב הנחיתה, לתקופה ארוכה יותר, ולאסוף יותר מידע מדעי, מאשר המשימות הקודמות. משימה זו הייתה הראשונה לשאת את רכב הירח, שפותח בעלות של 40 מיליון דולר, והגיע למהירות 16 קמ"ש.
מטרות המשימה היו לסקור את פני הירח, לסקור ולאסוף דגימות קרקע, להתקין ולהפעיל ניסויי קרקע, לבחון את יכולת הציוד של אפולו לספק יכולת שהות ארוכה יותר, פעילות חוץ רכבית ארוכה יותר, וניידות על הקרקע, ולבצע ניסויים וצילומים מתוך טיסה במסלול סביב הירח.
מספר שינויים בוצעו בחללית לקראת משימה זו. הבולט שבהם היה הוספת מיכשור מדעי לתא השירות בחללית, לצורך מחקר מדעי ממסלול ירחי. כמו כן בוצעו שינויים שיאפשרו שהות ארוכה יותר על פני הירח, נשיאת יותר מטען מדעי עם רכב הירח אל הקרקע.
לאחר השיגור נכנסה החללית, יחד עם השלב השלישי של טיל השיגור, למסלול ארצי. שעתיים ו-50 דקות אל תוך המשימה, הוצת מנוע השלב השלישי והחללית הוכנסה לנתיב יירוט אל הירח. כ-27 דקות מאוחר יותר נותקה חללית האם ממתאם הנחתת הירחית, התחברה לנחתת הירח, וזה נשלפה מתוך המתאם. לאחר מכן, מכלי השלב השלישי רוקנו ומנועי משנה הפנו אותו למסלול התנגשות עם הירח. התנגשות זו הורגשה על ידי הסיסמוגרפים שהונחו במשימות אפולו 12 ואפולו 14. 104 שעות ו-29 דקות לאחר השיגור, נחת רכב הנחיתה על הירח כ-300 מ' ממקום הנחיתה המיועד.
הליכת הירח הראשונה החלה כ-12 וחצי שעות לאחר הנחיתה. לאחר שהוציאו ניסויים מרכב הנחיתה, הורידו את רכב הירח והשתמשו בו לנסיעה אל מכתש אלבו, שם אספו ותיעדו דגימות. לאחר שאספו עוד דגימות וצילומים ליד מכתש סנט ג'ורג', שבו אל הנחתת. בסך הכל נסעו בפעילות זו 10.3 ק"מ. אחר כך לקחו האסטרונאוטים את ערכת הניסויים והניחוה במקום המיועד, כ-110 מ' מנקודת הנחיתה. גשוש הניסוי לזרימת חום לא הוצב, משום שהקידוח באדמת הירח הסתבר כקשה מן המצופה. הפעילות החוץ רכבית הראשונה ארכה כ-6 שעות ו-33 דקות.
לאחר שהיית 16 שעות בנחתת הירח, יצאו האסטרונאוטים להליכת הירח השנייה. פעילות זו החלה בבדיקת רכב הירח, ולאחריה יצאו לדרך בת 12.5 ק״מ. הנסיעה החלה במורדות הדרומיים של האפנינים, ממזרח למסלול הפעילות הראשונה. הם ביקרו במספר מכתשים ונקודות בעלות עניין אחרות, ושבו על עקבותיהם כמעט באותו מסלול בו יצאו. במהלך הנסיעה אספו דגימות קרקע וצילמו. בשובם לנחתת, שבו אל ערכת הניסויים, השלימו את הקידוח שכשלו לסיים בפעילות הקודמת, והניחו בתוכו את ניסוי זרימת החום. לאחר מכן שבו אל הנחתת, והציבו את דגל ארצות הברית. הפעילות החוץ רכבית השנייה ארכה כ-7 שעות ו-12 דקות.
השניים שבו לנחתת לשהיית 14 שעות לערך. הליכת הירח השלישית החלה מעט מאוחר מהמתוכנן, על־מנת לאפשר להם מנוחה נוספת. מסיבה זאת, ועקב עיכובים נוספים עם ערכת הניסויים, בוטלה נסיעה מתוכננת לקומפלקס הצפוני. התחנה הראשונה בנסיעה הייתה באתר בו הונחה ערכת הניסויים, כדי לאסוף דגימות עומק של הקרקע. נסיעה זו הייתה מערבית יותר מן הקודמות. במהלכה צולם הקיר המערבי של ערוץ האדלי, בו נחשפו שכבות סלע, ונאספו דגימות עומק מן הקרקע במספר אתרים. בשובם, החנו את רכב הירח כך שהמצלמה שהותקנה עליו תוכל לצלם את שיגור נחתת הירח בחזרה למסלול, שם יחבור אל תא הפיקוד. במהלך הפעילות השלישית, נסעו האסטרונאוטים כ-5.1 ק"מ, במשך 4 שעות ו-50 דקות. סך הכל נסע הרכב כ-27.9 ק"מ, ונאספו 77 ק"ג דגימות קרקע.
בעוד סקוט ואירווין נמצאים על הקרקע, טייס תא הפיקוד אלפרד וורדן צילם את פני הירח ממסלול הקפתו, אסף מידע על ההרכב הכימי של פני הירח, על תהליכים גאולוגים, ובחן מקורות קרינת גמא וקרינת X.
סקוט ביצע עוד ניסוי אחד, המוכיח את השערתו של גלילאו על כח המשיכה. הוא שמט בו זמנית, בנפילה חופשית, נוצה ופטיש, ועקב חוסר התנגדות אטמוספירית, הם צנחו לקרקע הירח כאחד.
בסך הכל בוצעו שלוש הליכות ירח במהלך המשימה, בזמן כולל של 18 שעות ו-33 דקות.
במשימה זו תועד לראשונה שיגור שלב המראה של נחתת הירח בחזרה למסלול - משימה לא טריביאלית, משום שהירח נמצא במרחק כשניית אור מכדור הארץ. כתוצאה מכך, היה צורך לשלוח את הפקודה למצלמה בתזמון הנכון, על מנת שתופעל בעת השיגור. גודל המטען המדעי במשימה זו היה גדול פי שניים מהמטען במשימות הקודמות.
כמעט 67 שעות לאחר הנחיתה, המריא השלב העליון של נחתת הירח, וחבר אל תא הפיקוד. לאחר מכן, הושלך שלב ההמראה אל פני הירח, ופגיעתו הורגשה על ידי סיסמוגרפים שהונחו במשימות קודמות ובמשימה זו.
טרם החלו לשוב אל כדור־הארץ, הניחו האסטרונאוטים לווין במסלול ירחי, שמדד זרמי פלזמה וחלקיקים אנרגטיים, שדות מגנטיים וסטיות בשדה הכבידה הירחי.
בעודם במסלול אל כדור הארץ, ביצע טייס תא הפיקוד פעילות חוץ רכבית בת 39 דקות, במהלכה השיב אל החללית סרטי הקלטה ובדק את הציוד המדעי שהותקן מחוץ לתא השירות.
החללית שבה לכדור הארץ ב-7 באוגוסט ונחתה באוקיינוס השקט. במהלך הנחיתה כשל אחד המצנחים הראשיים, אך היא נחתה בהצלחה, ונאספה על־ ידי ספינת הצי "אוקינאווה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה