תוכנית מעבורות החלל קיבלה פוקוס מנאס"א החל משנות ה-70 והיוותה את מרכז פעילות נאס"א בתחום הטיסות המאוישות לחלל עד לסיום התוכנית ב-2011. במרכז התוכנית נמצאת מעבורת החלל - חללית מאוישת לשימוש חוזר. 4 מעבורות חלל נבנו עד ל-1985. מעבורת החלל קולומביה שוגרה למשימת המעבורות הראשונה, STS-1, ב-12 באפריל 1981 - יום השנה ה-20 לטיסתו של יורי גאגארין.
מעבורת החלל הייתה חללית בעלת כנפיים דומה מאוד למטוס שחוברה למיכל דלק חיצוני (חד-פעמי) גדול יותר מהמעבורת עצמה ולשתי רקטות האצה עוצמתיים (שהיו ניתנים לשימוש חוזר). המעבורת שוגרה למסלול בגובה 185 - 643 ק"מ ויכלה לשאת מטען מקסימלי של עד 24,400 ק"ג למסלול לווייני נמוך. משימת מעבורת יכלה להימשך בין 5 ל-17 ימים וצוות המעבורת נע בין 2 ל-8 אסטרונאוטים.
ב-20 משימות מעבורות, בין 1983 ל-1998, נשאו המעבורות את מעבדת החלל ספייסלאב, שנבנתה והופעלה יחד עם סוכנות החלל האירופאית. המעבדה הייתה מוכנסת לתא המטען של המעבורת והייתה משוגרת ונוחתת בשלמותה. שורת משימות ידועה נוספת היא משימת השיגור של טלסקופ החלל האבל ומספר משימות שירות אל הטלסקופ במהלכם הוחלפו חלקים פגומים ושודרגו חלקים ישנים. 5 משימות שירות שוגרו אל הטלסקופ, האחרונה שבהם במאי 2009.
מעבורות החלל שימשו גם בתוכנית מיר ומעבורות החלל, תוכנית משותפת של ארצות הברית וסוכנות החלל הרוסית, במסגרתה שוגרו מעבורות אל תחנת החלל מיר הרוסית ועגנו בה. המעבורות סייעו גם בבניית תחנת החלל הבינלאומית ובתחזוקה ובהחלפת הצוותים שבה עד לסיום תוכנית המעבורות ביולי 2011.
במהלך תוכנית מעבורות החלל אירעו שני אסונות, ושתי מעבורות אבדו וצוותיהם (סך הכל 14 אסטרונאוטים) ניספו. אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר אירע ב-1986 בעת שיגורה של המעבורת צ'לנג'ר למשימת STS-51-L ואסון מעבורת החלל קולומביה אירע בעת חזרת המעבורת קולומביה ממשימת STS-107. לאחר אסון הצ'לנג'ר בנתה נאס"א מעבורת נוספת, אנדוור, שהחליפה את המעבורת צ'לנג'ר שאבדה. למעבורת קולומביה שאבדה ב-2003 לא נבנתה מחליפה. 135 משימות מעבורות שוגרו במסגרת תוכנית המעבורות, והיא הסתיימה עם נחיתתה המוצלחת של מעבורת החלל אטלנטיס ב-21 ביולי 2011 במרכז החלל קנדי. התוכנית נמשכה 30 שנה ובמסגרתה שוגרו למעלה מ-300 אסטרונאוטים לחלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה