ישנה סכנה גדולה בתנועה על מדבר מעין זה בשל העובדה שקרום המלח הקשיח למראה הוא שביר ויכול לכסות על ביצה מליחה המסוגלת לבלוע משאית. תכונה זו היוותה נכס גדול לצבא בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, כשמדבר מלח מעין זה בשקע קטארה שבמדבר לוב שימש כמלכודת לכוחות השריון שבפיקודו של פילדמרשל ארווין רומל במהלך הקרבות באזור.
אזורים אלו הם צחיחים מאוד בשל מיעוט המים המגיעים אליהם ומכיוון שהאדמה היא מליחה, אין אפשרות לגדל עליה דבר גם במקרה של שינוע מים. לעתים, ניתן לבצע תהליך של הדחת הקרקע כפי שנעשה בצפון הנגב על ידי מדינת ישראל. פתרון זה לרוב אינו ישים מכיוון שאחוז המלח באדמה גבוה. (במקרה שצוין לעיל, ריכוז המלח בנגב היה נמוך משמעותית מזה הקיים במדבר מלח ממוצע). תנאים קשים אלו גרמו לכך שלאורך ההיסטוריה מעט מאוד יישובים הוקמו לצד מדבריות מלח. הדבר השתנה במעט בימי הביניים כשהמלח נעשה יקר מאוד ובמשך שנים רבות היה בעל ערך רב יותר מזהב. תהליך זה התגבר בסוף המאה ה-20 בה הומצא והתפתח שימוש רב במינרלים שנוצרו במקומות עשירים במלח כגון פוספטים לתעשיות הדשן וחומרי הנפץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה