מבחינה היסטורית היה המדבר הסורי מיושב על ידי שבטים בדואים. שבטים רבים עדיין מתגוררים באזור כשרובם שוכנים בעיקר בערים וביישובים שנבנו בקרבת נאות מדבר. ברחבי המדבר הסורי נמצאו כ-12,000 כתובות שנכתבו בניב ערבי-צפוני מיוחד. כתובות אלה נחקקו בסלעים על ידי בדואים יודעים קרוא וכתוב ומתוארכים על ידי הארכאולוגים לתקופה שבין המאה ה-1 - המאה ה-4 לספירה.
ב-1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, החל הצבא העות'מאני, בהוראת הממשלה, בגירוש מיליון וחצי ארמנים מאסיה הקטנה למדבר הסורי. אלה ששרדו את צעדות הגירוש רוכזו בכ-25 מחנות, בהם מתו ברוב המקרים מרעב או מקור.
במהלך מלחמת עיראק שימש המדבר הסורי כקו הספקה עיקרי למורדים העיראקיים. חלקו המזרחי של המדבר, המצוי כיום במחוז אל-אנבר שבעיראק, הפך למעוז המורדים הסוניים לאחר נפילת העיר פלוג'ה לידי כוחות הקואליציה לאחר הקרב השני על פאלוג'ה (7 בנובמבר - 23 בדצמבר 2004). לכל אורך מלחמת עיראק שימש המדבר הסורי כאחר הנתיבים המרכזיים להברחת ציוד הספקה ולחימה בשל מיקומו הנוח לאורך הגבול הסורי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה