בשנת 1868 גילה כיצד ניתן להבחין ולעקוב אחר הילת החמה מבלי לחכות לליקוי. בעת שחקר את הליקוי של ה-18 באוגוסט 1868 בעיר גונטור שבהודו, הוא שם לב לפסים בוהקים בספקטרום של הילת החמה, דבר המוכיח כי ההילה היא גאזית. חלק מאותם פסי הספקטרום הבוהקים היו צהובים (מאוחר יותר אורך הגל של הפס נמדד כ-587.49 ננו-מטר). זו הייתה הפעם הראשונה שבה התגלה פס זה על פני הספקטרום, דבר שהעיד על גילוי יסוד חדש שלא היה ידוע עד אז למדע.
ב-20 באוקטובר של אותה השנה, המדען הבריטי ג'וזף נורמן לוקייר בנה ספקטרוסקופ מדויק וחזק במיוחד, שבעזרתו הצליח אף הוא לעקוב אחרי אותו פס הנפלט מהשמש. חשוב לציין כי זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה התגלה יסוד כימי חדש שלא על פני כדור הארץ. את שמו של היסוד גזרו לוקייר ועמיתו הכימאי אדוארד פרנקלנד (Edward Frankland) מהמילה היוונית לשמש, הליוס (ἥλιος).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה