כהכנה לקראת הסופה הוצא ב-28 באוגוסט בשעה 7:30 שעון מקומי צו לפינוי כל מיליון תושבי העיר.[1] כ-100,000 תושבים חסרי אמצעי תחבורה נותרו בעיר על אף צו הפינוי, והם הועברו למחסות מאולתרים מפני הסופה, ובהם אצטדיון הפוטבול של ניו אורלינס.
גם במחוזות הסמוכים לעיר ניו אורלינס, לאורך חוף לואיזיאנה ובמספר מחוזות באלבמה ניתנו צווי פינוי. בשל פקקי התנועה הכבדים שנגרמו בשל המספר הרב של תושבים המנסים להתפנות, נאלצו רשויות התנועה במדינות אלה להפוך את הכבישים הפונים דרומה לכבישים בהם כיוון הנסיעה הוא צפונה, ובכך מנעו למעשה כל כניסה לאזורים המפונים.
ספינות צי ארצות הברית המצויות בנמל פסקאגולה פונו מן הנמל ללב ים, וכן פונו כלי הטיס של חיל האוויר של ארצות הברית מבסיס קסלר המצוי במחוז בילוקסי. בנוסף לכך, פונו בסיסים בפנסקולה שבפלורידה ובואלפאראסיו.
תחנת הכוח הגרעינית שבווטרפורד נסגרה ב-28 באוגוסט מחשש לנזקים שהסופה תגרום לתחנה.
כ-70% משטחה של העיר ניו אורלינס מצוי בין 30 ס"מ ל-6 מטרים מתחת לפני הים. מסיבה זו מערכת הביוב של העיר מנצלת משאבות חשמליות השואבות את מי הביוב ומי הגשמים על מנת למנוע את הצפת העיר.
סביב העיר נמצאת מערכת של סוללות עפר המגינות על העיר מפני מי הים. גובהם של סוללות אלה הוא 4 מטרים. במקרה של גשמים חזקים במיוחד או הצפות בשל גלי ים גבוהים יש חשש שהעיר תוצף. חשש זה מתגבר בשל הפסקות החשמל הצפויות להשבית את עבודת המשאבות.
מצפונה מוקפת העיר באגם פונטצ'ארטריין אשר יכול לעלות על גדותיו, בשל כמויות הגשם הרבות הצפויות בעקבות הסופה, וכן בשל הגלים הגבוהים הצפויים להיווצר באגם.
מחשש להצפות אלה, הורה, לראשונה בתולדותיה, ראש העיר של ניו אורלינס, ריי נאגין על פינויה. ראש העיר הורה על הקמת מספר מחסות מפני הסופה לתושבים שלא הצליחו לעזוב את העיר, והורה על הפיכת הסופרדום של לואיזיאנה למחסה סופה. המבנה ממוקם בגובה של מטר אחד מעל פני הים, ונבנה על מנת לעמוד בפני כוחם של גלים גבוהים, הצפות עד לגובה של 10.6 מטרים, ורוחות של עד 320 קמ"ש. אולם כבר עם תחילתה של הסופה נפגע גג המבנה והחל לדלוף.
הנשיא ג'ורג' ווקר בוש הכריז על העיר כאזור אסון, עוד בטרם הגיעה הסופה אל העיר. וזאת בשל אזהרה של המרכז לחיזוי מזג האוויר אשר צופה שמרבית בנייני העץ בעיר יהרסו מעוצמתה של הסופה.
חשש נוסף היה שמאגרי הדלק בבתי הזיקוק הרבים שבקרבת העיר יישפכו אל המים וייצרו תערובת של תרכובות כימיות רעילות אשר יציפו את העיר, ויגרמו למחסור של מים נקיים. אם תחזית זו הייתה מתממשת, היו נדרשים כשישה חודשים לנקות את העיר מהרעלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה