לגשם השפעה רבה בתרבות, במקורות ובמסורת היהודית שכן תלותה של ארץ ישראל בגשם לצמיחת היבול נתנה להופעתו בזמן ובמידה הנדרשת חשיבות רבה. בתנ"ך נאמר על ארץ ישראל
כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם: אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.
– ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י'-י"א
על פי התנ"ך ירידת הגשם באה כמידה כנגד מידה, כלומר, כשכר על שמירת מצוות וכעונש על הפרתן.
אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם ... וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה... וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל
– ספר ויקרא, פרק כ"ו
בחג הסוכות קובע ה' את דין המים בעונת הגשמים הבאה. טקס ניסוך המים המתבצע בסוכות קשור גם הוא בהורדת הגשמים. על פי רבי עקיבא אמר ה': "נסכו לפני מים בחג - כדי שיתברכו לכם גשמי השנה" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט"ז, עמוד א').
גשם ברכה הוא בהכרח גשם שירד בעונת הגשמים, כלומר, בין חודש מרחשוון לניסן - "יורה במרחשוון ומלקוש בניסן". גשם קללה הוא גשם שיורד בעת העלולה להזיק או בעוצמה מופרזת. למשל, בסוכות, גשם עלול למנוע את מצוות הישיבה בסוכה. כמו כן, הגשם הוא אחת מהתגלמות כוחו של אלוהים; כך בתפילת העמידה: "אתה גיבור לעולם ה'... משיב הרוח ומוריד הגשם". במקום ששמחים בגלל ירידת הגשם, מברכים ברכת הגשמים.
כאשר מגיע שמיני עצרת ועד יום ראשון של פסח נזכרת בתפילה גבורות הגשם. מז' בחשוון מתחילים להתפלל לגשם: "ותן טל ומטר" ב"ברכת השנים" בתפילת העמידה. תפילה זו מתחילה בז' בחשוון על מנת שהעולים לירושלים יספיקו לחזור לביתם לפני בוא הגשמים.
יהודי המזרח קיימו מנהגים שונים הקשורים לגשם, בעיקרם כדי למנוע בצורת ולעודד ירידת גשמים. מנהגים אלה היו דומים למנהגי המוסלמים השכנים. היהודים התהלכו יחד עם ספרי תורה בעודם מתפללים, תוקעים בשופר וצמים סביב קברי צדיקים. כמו כן, חילקו בשר לעניים.
במשל הכרם אומר ישעיהו מה יעשה לכרמו, כלומר לישראל:
וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר.
– ספר ישעיהו, פרק ה', פסוקים ה'-ו'
העונש של ציווי העננים "מהמטיר מטר" הוא עונש כבד כיוון שלא יהיו מקורות שתייה ולקיום משק חקלאי.
במשנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ח' מסופר על חוני המעגל שהיה בכוח תפילתו כדי להוריד גשמים ולעצרם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה