לא ידוע כיצד נוצרו לראשונה גופי המים הגדולים על פני כדור הארץ, אולם ישנן מספר תאוריות באשר למקור המים על פניו. התקררותו של כדור הארץ בהאדן שחררה רכיבים גזיים נדיפים שהוחזקו באטמוספירת כדור הארץ בלחץ שהספיק לייצוב המים בצורה נוזלית. לחלופין, כוכבי שביט, גופים טרנס-נפטוניים ומטאוריטים עשירים במים התנגשו בכדור הארץ והביאו מים כדי למלא את האוקיינוסים שבכדור הארץ. תאוריות נוספות כוללות דליפת מים מתוך סלעים הידראטיים וקרינה ששברה קשרים כימיים על פני שטח כדור הארץ ויצרה כך מים.
למעשה, האוקיינוסים הם החלקים של קרום כדור הארץ המכוסים מים, וצורתם של אלה התעצבה לפי תזוזת טקטוניקת הלוחות ונדידת היבשות. מכאן שהאוקיינוסים שינו ומשנים את צורתם בצורה מתמדת. אחד האוקיינוסים העתיקים המשוערים הוא פנתלסה שהקיף את יבשת העל פנגיאה. ים טתיס אף הוא היה אוקיינוס עתיק בעידן המזוזואיקון.
כיום ישנן מספר שיטות חלוקה לאוקיינוסים, מאחר שכולם מחוברים יחד לגוף מים אחד גדול, אולם החלוקה התקפה היא זו של הארגון ההידרוגרפי הבינלאומי, שלפיה האוקיינוסים מחולקים לחמישה. האוקיינוס הגדול ביותר הוא האוקיינוס השקט המפריד בין אסיה ואוקיאניה לאמריקה. השני בגודלו הוא האוקיינוס האטלנטי המפריד בין אירופה ואפריקה לאמריקה. יש המחלקים שני אוקיינוסים אלה לצפוני ולדרומי ביחס לקו המשווה. האוקיינוס השלישי הוא האוקיינוס ההודי, דרומית לאסיה ובין אפריקה לאוקיאניה. אוקיינוס הקרח הצפוני סובב את הקוטב הצפוני. האוקיינוס הדרומי, לפי ההצעות השונות, מקיף את יבשת אנטארקטיקה, מצפון לו האוקיינוס השקט, האטלנטי, ההודי, אולם אין הסכמה כללית על גבולותיו.
תרשים המתאר את חלוקת האוקיינוסים בכדור הארץ, בהנחה שהאוקיינוס הדרומי נמצא דרומית לקו הרוחב ה־60.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה