המתיישבים הראשונים בניו זילנד היו פולינזים שהגיעו לאיים בין המאות ה-13 ל-15, וחיו באיים במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירת תרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראים מאורים, וניו זילנד מכונה בשפתם "אאוטארואה" (ארץ הענן הלבן הארוך).
האירופאי הראשון שהגיע לניו זילנד היה מגלה הארצות ההולנדי אבל טסמן, שהגיע אל צפון מערב האי הדרומי ב־1642. טסמן העניק למקום את השם Staten Landt מתוך מחשבה מוטעית כי מדובר במסת יבשה, המחוברת למקום בעל שם זהה (כיום Isla de los Estados) אל מול חופי ארץ האש שבדרום אמריקה. טסמן ניסה לעגון באי, אך הותקף על ידי הילידים המאורים ונאלץ לסגת. ב-1645, משעמדו על טעותו של טסמן, העניקו קרטוגרפים הולנדים למקום את השם נובה זילנדיה, על שם מחוז זיילנד שבהולנד.
ב-1769 הגיע מגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק אל האיים ומיפה אותם. קוק הסב לאנגלית את שמו ההולנדי של המקום, והעניק לאיים את שמם המודרני: ניו זילנד.
הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של התיישבות אירופאית בניו זילנד. המתיישבים האירופים הביאו לאיים רובים, שהפרו את האיזון העדין בין השבטים המאורים וגרמו לתקופה של קרבות בין השבטים המאורים השונים, שנודעה בשם מלחמות המוסקט.
בשנת 1834 איחד ג'יימס בוסבי מספר שבטים מאורים בחלקו הצפוני של האי הצפוני, שבחרו בתמיכתו דגל וב־1835 הכריזו על עצמאותה של ניו זילנד.
למעשה, נועדה הצהרה זו בעיקר למנוע מההשפעה הצרפתית להתפשט באזור, ולשמר אותו כאזור בעל השפעה בריטית. בינואר 1840 סיפחה בריטניה את ניו זילנד, ובפברואר נחתם בין הבריטים למאורים הסכם ואיטנגי, שהכריז על ניו זילנד כמושבה בריטית, וקבע את זכויותיהם של המאורים ואת בעלותם על השטחים שבהם ישבו. בתחילה נחשבה ניו זילנד לחלק ממדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, ובנובמבר 1840 הוכרזה כקולוניה עצמאית וזמן קצר לאחר מכן הוכרזה אוקלנד כבירתה. ההסכם כובד רק זמן קצר וב-1845 החלה סדרת קרבות בין המתיישבים האירופים (פקאהה Pakeha) לבין השבטים המאורים בנוגע לשליטה על השטח, קרבות שנמשכו לסירוגין עד 1872. בשנת 1861 התגלה זהב במחוז אוטאגו שבאי הדרומי. עקב החשש שתושבי האי הדרומי ירצו להכריז על קולוניה נפרדת, הוחלט ב-1865 להעביר את עיר הבירה לוולינגטון, הנמצאת בדרום האי הצפוני.
ניו זילנד השתתפה בוועידת החוקה של הקולוניות האוסטרליות שהתקיימה בסידני ב-1891, שבה נדונה אפשרות להקים פדרציה של כל הקולוניות הבריטיות באוסטרליה ובניו זילנד, עם זאת החליטה ניו זילנד שלא להצטרף לפדרציה. ניו זילנד הייתה הראשונה שהעניקה לנשים זכות בחירה שווה לזכותם של הגברים בשנת 1893, אך עד שנת 1919 לא הורשו נשים להיבחר לפרלמנט.
ניו זילנד קיבלה מעמד של דומיניון עצמאי ב-26 בספטמבר 1907. הפרלמנט הבריטי העניק לה עצמאות מלאה ב-1931 אך רק ב-25 בנובמבר 1947 הכריז הפרלמנט הניו זילנדי על ניו זילנד כמדינה עצמאית.
מאז שהסתיימו הסכסוכים בין המתיישבים האירופים למאורים במאה ה-19 לא הייתה ניו זילנד נתונה באיום מלחמה על שטחה. עם זאת, חיילים ניו זילנדים נלחמו לצד הבריטים במלחמת העולם הראשונה והשנייה. ב-1951 התאגדו ניו זילנד, אוסטרליה וארצות הברית בברית ANZUS, אך בשל מדיניות הגרעין של ניו זילנד, שהכריזה ב-1985 על כל שטחה כאזור ללא גרעין (Nuclear-free zone), לא יכלו עוד ספינות צבא ארצות הברית לעגון בנמלי ניו זילנד וזו הודיעה שלא תוכל לקיים את התחייבויותיה.
בנובמבר 2010 נספו 29 כורים שנלכדו במכרה באי הדרומי בעקבות פיצוץ גז שאירע במכרה. כעבור שלושה חודשים, בפברואר 2011, הכתה רעידת אדמה בעוצמה 6.3 בסולם ריכטר את קרייסטצ'רץ', ומעל 60 בני אדם נספו. בנובמבר 2016 התרחשה רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.4 בסולם ריכטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה