הילידים המקומיים מבני הקאקצ'יקל, אחד מהעממים צאצאי המאיה, כינו את ההר ואנאהפו (Hunapú) – "מקום הפרחים" או ז'ון אז'פו (Jun Ajpu) – "צייד אחד". הכובשים הספרדים כינו גם הם את ההר ואנאהפו עד שב-11 בספטמבר 1541 קרס האגם שבלוע ההר עקב גשמים עזים בשילוב עם רעידת אדמה שנגרמה מפעילות געשית בהר הגעש הפעיל הסמוך פואגו. בלהאר שנוצר נמחתה סנטיאגו דה לוס קבלרוס (Santiago de los Caballeros), עיר הבירה דאז של המושבה הספרדית גואטמלה (המכונה כיום "סיודד וייחה" (Ciudad Vieja) - "העיר העתיקה"), וכ-600 איש נהרגו. בעקבות האסון העבירו הספרדים את עיר הבירה לאנטיגואה. לזכר השיטפון שהחריב את העיר החלו הספרדים לקרוא להר "וולקן דה אגואה" (Volcán de Agua) שפירושו "הר געש של מים" כניגוד להר הגעש הפעיל פואגו (Volcán de Fuego) שפירוש שמו בספרדית "הר געש של אש". שם זה דומה לשם שנתנו בני הקאקצ'יקל לפואגו: "צ'י גאג" (Chi Gag או "Chi Q'aq'" באורתוגרפיה הנוכחית של הקאקצ'יקל) שפירושו "היכן שיש אש".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה