לבה אולטרה-מאפית דלה בסיליקה (פחות מ-45%) ועשירה בברזל ובתחמוצות מגנזיום. צמיגותה נמוכה מאוד וקרובה לזו של מים, מאחר שבטמפרטורה של יותר מ-1,100°C לא מתאפשר פילמור. סוג זה של לבה התקיים בשעה שכדור הארץ היה חם מאוד, דבר שאיפשר כמות גדולה של מגנזיום בלבה בפרוטרוזואיקון ובתחילת הפנרוזואיקון. לבה אולטרה-מאפית אחראית להיווצרות שני סוגי סלעים געשיים:
קומטיט (komatiite) – סלע דל בסיליקה (40-45%) ועתיר ברזל, המכיל כ-18% תחמוצת מגנזיום. מקורו במאגמה מתחתית המעטפת והוא נוצר מלבה חמה במיוחד שהגיעה לטמפרטורה של 1,600°C. מקור שמו: נהר קומאטי (Komati) בדרום אפריקה. הקומטיט הצעיר ביותר נמצא באי גורגונה (Gorgona) בקולומביה, וגילו כ-90 מיליון שנה. גילם של שאר הקומטיטים שנמצאו עולה על 3 מיליארד שנה, ולא ידועים סלעים נוספים מתקופות מאוחרות יותר. מאפיין מרהיב במיוחד של קומטיט הוא מרקמו הייחודי המורכב מפנוקריסטים דקיקים וארוכים של אוליבין.
בוניניט (boninite) – סלע עתיר מגנזיום שמקורו באזורי הפחתה והעתקי חילוף. מקור שמו באיי בונין, דרומית ליפן.
בזלת פיקריט (Picrite basalt) – בזלת עתירת מגנזיום המכילה פנוקריסטים של אוליבין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה