גרין הצטרף למסע הראשון של ג'יימס קוק בשנת 1768, בלוויית משרת. גרין היה אחד משני האסטרונומים הרשמיים שמינתה החברה המלכותית לצפות בליקוי; השני היה קוק עצמו, שהיה תצפיתן מוכשר בזכות עצמו. החברה הבטיחה לגרין שכר של 200 גיני למילוי התפקיד. (לקוק הובטחו 100 גיני בתמורה לחלקו בעריכת התצפיות.) החברה המלכותית סיפקה מכשירים למשלחת, בהם שני טלסקופים מחזירי אור שבנה המתמטיקאי ג'יימס שורט, שני שעונים וקואדרנט, מכשיר אסטרונומי למדידת גובהם של גרמי שמיים; את אלה השלימו טלסקופ שהיה ברשותו של דניאל זולאנדר וטלסקופ נוסף, שסיפק הצי המלכותי.
המשלחת הגיע לטהיטי, האתר הנבחר לתצפית בליקוי, ב-11 באפריל 1769 ועגנה במפרץ מאטאביי שבחופו הצפון-מערבי של האי יומיים לאחר מכן.
מחנה בשם "פורט ונוס" הוקם ועד ראשית מאי הוצב הציוד האסטרונומי במקומו. גרין ייחס חשיבות ראשונה במעלה לחישוב המיקום המדויק של האתר, שאותו חישב בשיטת המרחק הירחי ובצפייה בירחי צדק. העלמת הקואדרנט מן המחנה - אם בידי ילידי טהיטי ואם על ידי חברים במשלחת, שסחרו בו עם המקומיים - איימה להכשיל את המבצע, אבל המכשיר נמצא עד מהרה, אם כי מפורק לחלקים וניזוק במידת מה, על ידי בוטניקאי המשלחת ג'וזף בנקס, יחד עם גרין.
יום הליקוי, 3 ביוני, היה בהיר והליקוי נראה בשלמותו. אף כי קוק נקט באמצעי זהירות בשליחת שתי קבוצות לאיים סמוכים, קבוצת התצפית העיקרית נשארה בפורט ונוס, שם תיעדו גרין וקוק וכן, באופן עצמאי, זולאנדר את זמני הליקוי. קוק ציין ביומן הספינה, שבין הזמנים שנרשמו על ידי שלושת הצופים לתיעוד המגע היו הבדלים ניכרים; החריגה הזאת, שמקובל לייחסה כיום לאפקט הטיפה השחורה, חוללה לאחר זמן ספק משמעותי בדעת החברה המלכותית ונוויל מסקלין, באשר לתועלת שבתצפיות ולערכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה