סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר נולד ב־19 באוקטובר 1910 בלאהור (כיום בפקיסטן) למשפחה טמילית הינדית אמידה ומשכילה. דודו היה ונקאטה רמאן, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1930[1]. הוא למד לתואר בפיזיקה בפרזידנסי קולג' בצ'נאי שבמדראס. בשנת 1930 זכה במלגה מטעם ממשלת הודו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בה למד לקראת תואר דוקטור. בשנה השלישית ללימודיו שהה במכון לפיזיקה תאורטית בקופנהגן, דנמרק, בניהולו של נילס בוהר. בצעירותו נודע כגאון, והתמחה לא רק בפיזיקה אלא גם בגרמנית ובספרות אנגלית. צַ'נדראסֶקאר העיד על עצמו שיכל לקרוא בקלות 100 עמודים בשעה.
ב־1935 חישב את גבול צ'נדראסקאר, קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן, הקרוי על שמו.
ב־1942 הוא גילה ביחד עם הפיזיקאי הברזילאי מריו שונברג את גבול שונברג־צ'נדראסקאר, המבטא את המסה המקסימלית של ליבתו של כוכב היכולה למנוע את קריסתן הכבידתית של השכבות העליונות בכוכב לתוך הליבה, עם כילוי מאגרי המימן בה.
בשנת 1983 זכה ביחד עם ויליאם אלפרד פוֹלֶר בפרס נובל בפיזיקה על מחקרו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים. הוא מעט נעלב שהפרס התייחס רק לעבודותיו המוקדמות וראה בו התכחשות מסוימת למפעל חייו המלא. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין פולר.
צ'נדראסקאר היה חבר באוניברסיטת שיקגו מ־1937 ועד ליום מותו, בגיל 84. הוא קיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1953.
עם הפרסים ואותות ההצטיינות שזכה בהם נמנים : מלגת הנרי נוריס ראסל ב־1949, מדליית ברוס ב־1952, מדליית הזהב של האגודה האסטרונומית המלכותית ב־1953, מדליית הנרי דרייפר ב־1971 ומדליית קופלי ב־1984.
בשנת 1999 החליטה נאס"א לקרוא על שמו את השלישי מבין ארבעת הטלסקופים הגדולים ששיגרה לחלל. טלסקופ קרני ה־X צ'אנדרה שוגר במעבורת החלל קולומביה ב־23 ביולי 1999.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה