ליקויי חמה תועדו משחר ההיסטוריה, ולעתים הם מאפשרים להיסטוריונים לתארך מאורעות בעת העתיקה. התיעוד הראשון של ליקוי חמה היה בסין בשנת 2137 לפנה"ס. באשור תועדו אירועים כאלה ברשימות הלימו שהיו פקידים אשוריים.
ברשימות נמצא תיעוד של ליקוי חמה בשנתו התשיעית של המלך אשור-דן השלישי, תיעוד זה וחישוב מועד ליקוי החמה לפי חישוב אסטרונומי-מתימטי אפשר לקבע את תאריך הליקוי לשנת 763 לפנה"ס, כנ"ל תועד ליקוי חמה מלא בתקופת מלכותו של אשורבניפל שחושב לשנת 661 לפנה"ס[6]. ציון מאורעות אלה סייעו להיסטוריונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק. הליקויים נחשבו בדרך כלל לאותות מבשרי רע. במיתולוגיה הסינית, למשל, נטען כי ליקויי החמה נגרמים על ידי "כלב השמיים", יצור מאיים, שבנוסף להפרעת פעולתם של גרמי השמיים נוהג לזלול ילדים על פני האדמה. הסינים נהגו לתופף, להכות בסירים ולהקים רעש כדי לסלק את המפלצת ולהציל את השמש. עוד במאה ה-19 ירו ספינות הצי הסיני בתותחים בניסיון להציל את הירח בעת ליקוי לבנה.
ליקוי חמה נחשב כמנבא את עתיד הצלחתו ובריאותו של הקיסר, ולכן נודעה לו חשיבות מכרעת לחיזויים אסטרונומיים. בשנת 2300 לפנה"ס נערפו ראשיהם של שני אסטרונומים שלא הצליחו לחזות ליקוי חמה מלא. במאה הראשונה לפני הספירה כבר הבינו האסטרונומים הסינים את הגורם לליקוי החמה, ובשנת 8 לספירה נעשו תחזיות חלקיות שהתבססו על מחזור של 135 חודשים. במאה השלישית כבר ידעו הסינים לחזות את הליקויים.
גם במיתולוגיה היוונית יש לליקוי החמה תפקיד של מטה זעם. באודיסיאה (סיפור מסעו של גיבור מלחמת טרויה, אודיסס, לביתו וניצחונו על מחזריה של אשתו) רועה החזירים, היחיד ממשרתיו של אודיסס שנשאר נאמן לאדונו, מתנבא כי אודיסס ישוב בתחילת החודש:
כזכור, רק בראש חודש עשוי להתרחש ליקוי חמה ואכן, בחגיגת ראש החודש חוזר אודיסס (מחופש כנווד) לביתו, ופוגש את המחזרים. הסימן לפורענות העומדת לבוא עליהם הוא ליקוי חמה מפתיע:
הן האסטרונומים הסינים והן עמיתיהם מיוון הבינו כבר לפני 2000 שנה את סיבת הליקויים. כך, למשל, מספר פלוטארכוס כי בשנת 430 לפנה"ס גרם ליקוי חמה לבהלה בקרב צוותי אוניות אתונאיות שהיו בדרכן לתקוף את הפלופונז, אולם פריקלס אשר רכש ידע באסטרונומיה מאנקסגורס, הרגיע את הצוותים
בראות פריקלס כי רב החובל אחוז בהלה ואובד עצות, הסיר מעליו את אדרתו והחזיקה לפני עיניו של האיש לבל יראה הלה דבר ושאל אם סבור הוא שיש בכך משום אסון גדול או סימן לאסון. משהשיב רב החובל בשלילה אמר לו "ובכן מה לך כי תירא? הרי כל ההבדל הוא בכך שהדבר אשר גרם לאפלה הוא גדול יותר מהאדרת"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה