צ'ושירו הייאשי נולד בקיוטו ב-1920 וקיבל תואר ראשון באוניברסיטת טוקיו ב-1942. החל מ-1945 עבד באוניברסיטה זו תחת הנחייתו של הידקי יוקאווה, שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1949. באותה השנה הייאשי השלים את הדוקטורט וב-1954 קיבל דרגת פרופסור. תחום מחקרו העיקרי של הייאשי היה אסטרופיזיקה תאורטית וקוסמולוגיה, העבודה המפורסמת ביותר היא פיתוח מתמטי של מסלול התפתחות של קדם-כוכב בדיאגרמת HR, שלימים נקרא על שמו - מסלול הייאשי.
עבודה מפורסמת נוספת הייתה מציאת רדיוס מקסימלי של כוכב עבור מסה נתונה, הנקרא גם כן על שמו - גבול הייאשי.
בנוסף, חקר הייאשי התפתחות כוכבים בשלבים צעירים וננסים חומים ותרם את חלקו לפיתוח מודל הנוקליאוסינתזה (יצירת יסודות) במפץ הגדול, שהרחיב את המאמר המפורסם אלפר-בתא-גאמוב (Alpher–Bethe–Gamow paper). ב-1984 יצא לגמלאות.
זוכה מדליית אדינגטון לשנת 1970, פרס קיוטו לשנת 1995 ומדליית ברוס בשנת 2004.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה