ב-1927 פרסם בכתב עת מדעי בלגי את העבודה שהביאה להכרה בינלאומית: "יקום הומוגני בעל מסה קבועה ורדיוס גדל מסביר את המהירות הרדיאלית של ערפיליות חוץ-גלקטיות". במאמר זה העלה לראשונה את הרעיון של התפשטות היקום לפי תורת היחסות הכללית ונתן הערכה למה שאחר כך נקרא קבוע האבל. חישובים דומים ביצע כמה שנים לפני כן בברית המועצות הפיזיקאי אלכסנדר פרידמן, אולם למטר לא ידע עליהם עד ששוחח עם אלברט איינשטיין בכנס סולווה שנערך ב-1927. איינשטיין באותה תקופה לא האמין שהיקום מתפשט, ואמר ללמטר על עבודתו: "החישובים שלך נכונים, אבל הפיזיקה שלך איומה".
בגלל שמאמרו של למטר התפרסם בכתב עת בלגי שלא היה מוכר בקהיליה המדעית הוא זכה לתשומת לב מועטה, עד שב-1930 פרסם אדינגטון ב"Monthly Notices of the Royal Astronomical Society" פרשנות למאמרו של למטר מ-1927, בו הוא כינה אותו "פתרון מבריק" לבעיות יוצאות הדופן של הקוסמולוגיה. ב-1931 פורסם שם גם מאמרו המקורי של למטר בתרגום לאנגלית, יחד עם תגובתו של למטר להערותיו של אדינגטון.
בעקבות כך הוזמן למטר ללונדון להשתתף בכינוס של "האגודה הבריטית לקידום המדע" על הקשר בין היקום הפיזיקלי לרוחניות. שם לראשונה למטר הציג את הרעיון שהיקום התפשט מנקודה התחלתית לה הוא קרא "האטום הקדמוני". למטר תיאר את התאוריה שלו גם כ"ביצה קוסמית שהתפוצצה ברגע הבריאה". הוא פרסם דברים אלה גם במאמר ב"Nature".
בכך היה למטר הראשון שהציע את מה שנקרא אחר כך "המפץ הגדול" (שם שטבע ב-1940 פרד הויל, שניסה ללעוג לרעיון לו התנגד בחריפות).
איינשטיין שבתחילה התנגד לרעיון של התפשטות היקום שינה את דעתו, וב-1933 השניים השתתפו במסע הרצאות בקליפורניה. באחת מהן, אחרי שלמטר הרצה קם איינשטיין ואמר: "זה ההסבר היפה והמספק ביותר לבריאה ששמעתי מעודי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה